יחסי אלג'יריה–צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פארוכ->פרדג' - תיקון תקלדה בקליק |
מ הוספת קישור להצי הצרפתי |
||
שורה 19:
הקשר הרשמי הראשון בין המדינות החל בשנת [[1526]], כאשר אלג'יריה הייתה טריטוריה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]] וה[[סולטאן]] העות'מאני [[סולימאן המפואר]] חתמו על [[הברית הפרנקו-עות'מאנית]] {{אנ|Franco-Ottoman alliance}} אשר בנתה את תחילת הקשר בין צרפת ל[[ברבריה|מדינות הברבריות]] של [[צפון אפריקה]]. מדינות אלה נחשבו כ[[וסאל|ווסאליות]] עבור האימפריה העות'ומנית וכתוצאה מכך היו קשורות לברית עם צרפת. בעת השליטה העות'מאנית גובשו חלקי אלג'יריה לראשונה ליחידה גאופוליטית אחת{{הערה|שם=צמיחת|}}. ב-[[1536]] שילב האדמירל הצרפתי וברון סנט-בלנקארד, [[ברטרנד ד'אורנסן]] {{אנ|Bertrand d'Ornesan}}, את תריסר [[ספינת משוטים|ספינות המשוטים]] שלו בצי עות'מאני באלג'יר תחת פיקוד [[ביי]] [[אורוץ' ברברוסה]]. במכתב הייתה הצעה לכריתת [[ברית]] [[שלום]] וידידות. עם זאת, הכנסותיה של ממשלת אלג'יריה התבססו בין היתר על דמי כופר ששולמו ל[[קורסארים ברברים|קורסארים]] בתמורה ל[[פדיון שבויים]] אירופאים (בהם צרפתים){{הערה|שם=צמיחת|}}.
ב-[[1798]] יצא [[נפוליאון בונפרטה]], שליט צרפת ומייסד [[הקיסרות הראשונה]], ל[[מסע נפוליאון בארץ ישראל#המסע למצרים|מסע כיבושים במצרים]]. את מרבית אספקת המזון למסע קיבל הצבא הצרפתי מחברת מסחר [[יהדות אלג'יריה|יהודית אלג'יראית]] בשליטת המשפחות בוג'נאח ובכרי{{הערה|שם=לפטן|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[מיכאל אביטבול]]|כותרת=מכרמיה לפטן|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=DuqgAAAAMAAJ&q|תאריך=[[1993]]|עמודים=13|מידע נוסף=[[מרכז זלמן שזר]]}}}}. פעילות החברה מומנה באמצעות [[הלוואה]] משליט אלג'יריה, [[חוסיין דיי]], והחובות של צרפת היו בעקיפין חובות ל[[דיי]] האלג'יריאי{{הערה|שם=הקונגרס|{{קישור כללי|הכותב=[[הקונגרס היהודי העולמי]]|כותרת=גשר (כרכים 1–2)|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=o8UWAQAAIAAJ&q|תאריך=[[1954]]|עמודים=39}}}}. עיכוב תשלום החובות מצד הממשלה הצרפתית העיב במשך למעלה משלושה עשורים על יחסיה עם אלג'יריה. החוב תפח עם השנים לכ-14 מיליון [[פרנק צרפתי]], כולל ריבית, אולם בהסדר חוב משנת 1819 הופחת החוב ל־7 מיליוני פרנק בלבד{{הערה|שם=הקונגרס|}}. למרות זאת, הצרפתים לא החלו בהעברת התשלומים, מה שהוביל את חוסיין דיי לזמן אליו ב-[[30 באפריל]] [[1827]] את ה[[קונסול דיפלומטי|קונסולים]] של צרפת. במהלך הדיון הכה השליט האלג'יראי את הקונסול הצרפתי פייר דיאבל {{אנ|Pierre Deval (diplomat)}} באמצעות [[מניפה]] נגד [[זבוב הבית|זבובים]]{{הערה|שם=אנסקי|1={{קישור כללי|הכותב=מיכאל אנסקי|כותרת=יהודי אלג׳יריה|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=yaUaAAAAIAAJ&dq|תאריך=[[1963]]|עמודים=15|מידע נוסף=[[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]]}}}}. לפי גרסה אחת, הוא עשה זאת כאות [[מחאה]] על אי התשלום, לפי גרסה אחרת, הוא בסך הכל ניסה לגרש זבוב שהפר את שלוותו. [[פרשת בכרי-בוג'נאח]], הפכה ל[[שערורייה]] בינלאומית. סירובו של הדיי להתנצל הוביל את [[הצי הצרפתי]] לפתוח במצור ימי על נמל אלג'יר אשר נמשך שלוש שנים. אחת הטענות של הצרפתים הייתה שמדובר בפעולת נגד לפעילותם של שודדי ים שפעלו בגלוי סמוך לחופי אלג׳יר וסיכנו את השיט בים התיכון{{הערה|שם=שודדי ים|}}.
בשנת [[1830]] יצא מצרפת צי פלישה אדיר, בן 35 אלף חיילים, על סיפוניהן של כ־600 אוניות{{הערה|שם=חגי|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[חגי ארליך]]|כותרת=מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, כרך 2|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=gRa4-z4GIwIC&pg|תאריך=[[1988]]|עמודים=206-207|מידע נוסף=[[האוניברסיטה הפתוחה]]}}}}. ב-[[14 ביוני]] הללו נחתו בעיירת החוף האלג'יראית סידי פרדג' {{אנ|Sidi Fredj}} 27 ק"מ ממערב לאלג'יר, וב-[[5 ביולי]], לאחר מערכה בת שלושה שבועות, הביסו את הכוחות העות'מאניים. על פי הגרסה הרשמית של צרפת, ממשלתו של [[שארל העשירי, מלך צרפת|שארל העשירי]] החליטה על הפלישה כתגובה לפגיעה בכבוד הקונסול דיאבל{{הערה|שם=צמיחת|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[מיכאל אביטבול]]|כותרת=צמיחת המדינות החדשות באפריקה|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ErsbJS8ENSkC|תאריך=2003|עמודים=23-26|מידע נוסף=האוניברסיטה הפתוחה}}}}. עם זאת, המלך שארל העשירי הודח ב[[מהפכת יולי 1830|מהפכת יולי]], כחודש בלבד לאחר הפלישה לאלג'יריה, והכוחות הצרפתיים נותרו בתחומה. האלג'יראים מיהרו להיכנע לאחר נחיתת הצבא הצרפתי וחוסיין דיי נכנע בתמורה לחירותו ושמירת רכושו האישי. הוא [[גלות|הוגלה]] ל[[נאפולי]], שהייתה תחת [[האימפריה האוסטרית]], ובהמשך הוא עבר ל[[מצרים]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' פיליפ ניילור|כותרת=Historical Dictionary of Algeria|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ftFbCQAAQBAJ&pg|תאריך=[[1981]]|עמודים=301|שפה=אנגלית}}}}.
| |||