ערכאות של גויים – הבדלי גרסאות

אנשי המשפט העברי<ref>מנחם אלון, המשפט העברי (תשנ"ח) ג, עמ' 1606.</ref> טענו שאין איסור להתדיין בפניהם כיוון שמעמדם כשל "ערכאות שבסוריא". אולם, לדעת רוב רובם של פוסקי ההלכה<ref>יצחק ברנד, [https://www.idi.org.il/media/3473/pp_83.pdf ערכאות של גוים במדינת היהודים], המכון הישראלי לדמוקרטיה.</ref> בלא הבדלי מגזר או זרם הדבר אסור.

 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהודי דתי היודע על קיומו של משפט התורה ועל מציאותם של תלמידי חכמים יודעי דת ודין, ובכל זאת מעדיף להישפט לפני הדיוטות אלו, שמחמת אונסם כופרים בתורה, נחשב למחרף ומגדף ולמרים יד בתורת משה, ואיסורו חילול השם מדאורייתא...|מקור="המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות", תחומין א, עמ' 327}}אולם, לדעת רוב הפוסקים הציוניים איסור זה לא חל על התחום הפלילי, כפי שכתב הרב דוב ליאור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ובמשפט הפלילי – שזהו התחום שבין האדם למדינה, כגון, אדם שעבר על המהירות המותרת, בנה שלא לפי חוקי הבניה, לא שילם מס הכנסה או עבר עבירה אחרת, ודאי שמותר לך לשפוט לפי חוקי המדינה כי למלכות יש חוקים אחרים ולצורך תיקון המדינה מותר, שהרי זוהי המהות של 'דינא דמלכותא – דינא'.|מקור=דבר חברון ג, עמ' קצט|אנגלית=}}