חיים רמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה: חזרה מיותרת על פרטים
שורה 170:
העיסוק האינטנסיבי בהיבט הפלילי של פרשת הנשיקה, דחק לשוליים את ההיבט הציבורי שלה, שעל עיקר העובדות בה אין מחלוקת: השר חיים רמון נישק קצינה צעירה, לאחר שזו הצטלמה מחובקת איתו, תוך החדרת לשונו לפיה. האירוע התרחש בלשכת ראש הממשלה, ב-[[12 ביולי]] [[2006]], יום [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת שני חיילי צה"ל]] על ידי [[חזבאללה]], דקות מעטות קודם לכניסתו של רמון לישיבת ממשלה שהכריעה על תגובה לחטיפה, שהביאה לתחילתה של [[מלחמת לבנון השנייה]].
 
היו מעטים שעסקו גם בהיבט הציבורי{{הערה|{{ynet|[[יורם קניוק]], [[בילי מוסקונה-לרמן]]|הנשיקה שהלכה לאיבוד|3297010|29 באוגוסט 2006}}}}, וזה עלה לדיון ביתר שאת עם סיום הדיון בהיבט הפלילי. בעקבות החלטת בית המשפט כי אין קלון בהרשעתו של רמון, אמר חבר הכנסת [[יואל חסון]]: "החלטת בית המשפט היום סוללת את דרכו של רמון חזרה לפוליטיקה"{{הערה|{{ynet|ורד לוביץ' ואמנון מרנדה|מקורבי רמון: הוא יחליט אחרי פסח אם לחזור|3382664|29 במרץ 2007}}}}, אך לא הכל סברו כך. ב-[[6 בדצמבר]] [[2007]] נידונו בפני [[בג"ץ]] שלוש עתירות, בעיקר של ארגוני נשים, שעניינן חזרתו של רמון לתפקיד שר בממשלת ישראל. זאת לאחר שהכנסת אישרה את מינויו של רמון ל[[שר בלי תיק]] בתפקיד משנה לראש הממשלה. בהחלטה בעתירה ציינה השופטת [[אילה פרוקצ'יה]], כי התנהגות רמון הייתה "כשל נקודתי, שאינו משקף דופי מוסרי". בג"ץ דחה את העתירההעתירות בנימוק "...שהחלטת הכנסת לבחור ברמון כשר בלי תיק ומשנה לראש הממשלה אינה בלתי סבירה במידה כל כך קיצונית שעל המערכת השיפוטית להתערב בהחלטת הרשות המחוקקת"{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=07058530.r07|סוג=בג"ץ|עותר=אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית ואחרים|משיב=ראש הממשלה ואחרים}}, ניתן ב-6 בדצמבר 2007}}. עתירות ל[[דיון נוסף]] נדחו בקביעה שלגבי מינויו של רמון לשר התקיימו "תנאי הסף של הכשירות הסטטוטורית"{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=07106730.p05|סוג=דנג"ץ|עותר=פורום משפטי למען ארץ ישראל ואחרים|משיב=ראש ממשלת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-9 במרץ 2008}}.
 
===משנה לראש הממשלה===
במאי [[2007]], לאחר שסיים לרצות את עונשו, חזר רמון לכנסת, אחרי שלא פקד את המשכן מאוגוסט 2006. ב-[[4 ביולי]] 2007 מונה לתפקיד [[משנה לראש הממשלה]]. המינוי המחודש עורר תרעומת, בעיקר מצד ארגוני נשים שאף עתרו ל[[בג"ץ]] נגד המינוי, בטענה שלאור ההרשעה הפלילית מנוע היה ראש הממשלה מלמנותו לתפקיד הרם.
 
רמון מילא משימות שהוטלו עליו על ידי ראש הממשלה, בעיקר משימות מדיניות. בין התפקידים המדיניים שמילא: יו"ר הוועדה להסדרה החוקית של ההתיישבות היהודית ביו"ש ויו"ר הוועדה לעניין הקריטריונים לשחרור אסירים פלסטיניים. רמון היה גם חבר ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]] וחבר "בצוות השלושה" המדיני, שכלל את ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] ושרת החוץ [[ציפי לבני]]. העיתון הפלסטיני [[אל-איאם]] דיווח ביוני 2008 שרמון קרא לכנס ועידה בינלאומית במטרה להגיע להסכם ישראלי-פלסטיני המבוסס על קווים כלליים של פתרון סוגיות הפליטים, מזרח ירושלים, הגבולות והביטחון{{הערה|"יוזמת ז'נבה", סקירת התקשורת הפלסטינית[http://old.heskem.org.il/partners0894.html?page=35&id=15&pid=96]}}. ב-2007 היה יו"ר הוועדה ל[[גדר ההפרדה]] ומתאם הפעולות במרחב התפר של [[עוטף ירושלים]].