הבדלים בין גרסאות בדף "רוברט אדוארד לי"

←‏לי כבעל עבדים: פרטים מיותרים ואפולוגטיקה
(←‏לי כבעל עבדים: פרטים מיותרים ואפולוגטיקה)
כחבר ב[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] של מדינת וירג'יניה, לי חי בקרבה ל[[עבדות]] במשך כל ימי חייו, אך מעולם לא החזיק יותר מחצי-תריסר עבדים תחת שמו. למעשה, לא היה ידוע על אף עבד בבעלותו, עד לגילויה של צוואתו (משנת [[1846]]) ברשומות של מחוז רוקברידג', וירג'יניה. בצוואה מוזכרים [[שפחה]] בשם ננסי וילדיה, שהיו מיועדים להשתחרר עם מותו של לי.
 
חותנו של לי, ג'ורג וושינגטון פארק קסטיס, שמת ב[[אוקטובר]] [[1857]], הוריש לו רכוש רב (דרך אשתו), והוא זכה בשליטה על 63 עבדים - גברים, נשים וילדים, כמוציא לפועל הזמני של צוואתו של קסטיס. לפי הצוואה על המוציא לפועל לשחרר את העבדים ב"אופן שיראה למוציא לפועיל כמהיר וראוי ביותר", בתוך לא יותר מחמש שנים מיום מותו. צוואתו של קסטיס אושרה ב-[[7 בדצמבר]] 1857. שלושה גברים אחרים הוזכרו כמוציאים לפועל של הצוואה, אך הם לא עמדו בתנאים, ולי נותר כמוציא לפועל היחיד.
 
למרות הוראת הצוואה לשחרור העבדים, לי מצא את עצמו במחסור כספי, והחליטהחליט להרוויח כספיםכסף על ידי השכרת העבדים לעבודה במטעים במזרח וירג'יניה, במהלך חמש השנים המותרות בצוואה. ההחלטה הביאה למרמור רב בקרב העבדים, שציפו להשתחרר מיד עם מותו של קסטיס.
 
ב-[[1859]], שלושה מהעבדים - וסלי נוריס, אחותו מארי ובן-דודם ברחו לצפון. מכתב מ-1859 ל[[ניו יורק טריביון]] וראיון עם נוריס משנת [[1866]] מגלים כי העבדים נתפסו מספר מייליםקילומטרים מהגבול עם [[פנסילבניה]] והוחזרו ללי. לי הורה להלקותם, ולשפשף את גביהם הפצועים ב[[תמלחת|מי מלח]]. לאחר ההלקאה הכריח את העבדים לעבוד ב[[ריצ'מונד (וירג'יניה)|ריצ'מונד]], וירג'יניה ולאחר מכן ב[[אלבמה]], ממנה ברח נוריס לצפון ב[[ינואר]] [[1863]] ובכך זכה לחירותו. לי שחרר את שאר עבדיו של קסטיס בחורף של [[1862]], בתום חמש השנים.
 
==מלחמת האזרחים==