התנדבות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.246.136.61 (שיחה) לעריכה האחרונה של חזרתי
אין תקציר עריכה
תגיות: אות סופית באמצע מילה חזרות עריכה חזותית
שורה 1:
[[קטגוריה:התנדבות|*]]
[[קובץ:Political volunteers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתנדבים במסע ה[[בחירות]] של [[ג'ון קרי]], [[2004]]]]
די דיייי דיייי
[[קובץ:התנדבות תיכון רוטברג.jpg|ממוזער|250px|התנדבות בתיכון רוטברג]]
'''התנדבות''' היא מעשה שנעשה מ[[רצון חופשי|רצונו החופשי]] של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות מתייחסות לתפיסת הפעולה כ'''בעלת [[מחיר|ערך]]''' על ידי המבצע אותה.
 
"180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
==הגדרות שונות של התנדבות ==
מאז מחקרו החלוצי של סילס (Sills, 1957) בתחום ההתנדבות הועלו מספר הגדרות שונות שניסו להתמודד עם השאלה – מיהו מתנדב ומתי הופכת פעילות ספונטנית למען הזולת להתנדבות של ממש.
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
ואן טיל (Van Til, 1988) הגדיר את ההתנדבות באמצעות המניעים והתגמולים של פעילות זו: "התנדבות יכולה להיות מוגדרת כפעולה מסייעת של יחיד, שנתפסת כבעלת ערך על ידיו, ושאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי [[חוק]]. כך, במובן הרחב ביותר, התנדבות היא כל פעילות עזרה לא כפויה שעוסקים בה שלא על מנת להשיג, בראש ובראשונה, רווח כספי, ואינה נכפית או מחויבת על פי חוק" (עמוד 6).
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
אליס ונויס (Eliis & Noyes, 1990) שמו דגש אף הן על המניע להתנדבות: "התנדבות פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה ב[[צורך]] קיים, ומתוך גישה של אחריות [[חברתי]]ת, וזאת ללא ציפיה לתגמול כלכלי. עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של אדם" (עמוד 4). הדגש של פרס וליס (1975) הוא על נושא התמורה: "התנדבות היא מתן [[שירות]] מאדם לאדם מרצון חופשי וללא תמורה (או ליתר דיוק, ללא תמורה הדומה, איכותית וכמותית, למחיר השוק של השירות)" (עמוד 1).
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
הגדרתו של סמית' (Smith, 1981) כתובה על דרך השלילה ומסבירה יותר מי אינו נכלל בהגדרה זו: "אדם העוסק בפעילות שאינה ביו-סוציאלית (אכילה, שינה), שאינה נובעת מצרכים כלכליים ([[עבודה (כלכלה)|עבודה]] בשכר, עבודות בית, שיפוצים), ושאינה נכפית [[פוליטיקה|פוליטית]] (תשלום [[מס]]ים, התלבשות לפני הופעה בציבור), אלא פעילות שבעיקרה מונעת על ידי הציפייה להטבות [[נפש]]יות מסוג כלשהו, כתוצאה מפעילות בעלת ערך שוק גדול יותר מכל תגמול שניתן עבור פעילות דומה" (עמ' 22–23).
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
גדרון (1997) הוסיף להגדרה את נושא המוטבים: "התנדבות היא עבודה שאדם עושה, מבלי לקבל שכר, במסגרת [[ארגון|ארגונית]] או אחרת, ושעוזרת לאנשים שאינם בני [[משפחה]] או חברים" (עמוד 10).
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
"[[המועצה הלאומית להתנדבות בישראל]] (ע"ר)", [[עמותה]] - אשר שמה לה למטרה: לקדם, למנף, לעודד, לאגם את רוח ההתנדבות בחברה הישראלית - כמו-גם יצירת רב שיח בין ארגונים המפעילים מתנדבים - ולצורך כך פרסמה המועצה את ”אמנת ההתנדבות: קוד אתיקה - נוהל הפעלת מתנדבים”.{{הערה|המועצה הלאומית להתנדבות,
[http://www.ivolunteer.org.il/Index.asp?CategoryID=121'''"אמנת ההתנדבות: קוד אתיקה - נוהל הפעלת מתנדבים"]''', אתר העמותה}}
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
ההגדרה המופיעה בקוד האתיקה נחלקת לכמה רמות:
* מתנדב/ת: אדם הפועל למען הזולת וה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מתוך רצון חפשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית.
* פעילות התנדבותית: תרומת זמן, שירות, מומחיות, ידע, יוקרה או מערכת קשרים על ידי מתנדב, לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב, באופן ישיר או עקיף, לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) ו/או בלתי-מוכרים, לארגונים, למוסדות ולתנועות, לקהילה או לסביבה.
* ארגון המפעיל מתנדבים:
** [[עמותה]], גוף ציבורי (למשל, ממשלתי או מוניציפלי) או גוף עסקי, המפעיל מתנדבים על-מנת להשיג מטרות למען ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]].
** קבוצת אנשים הפועלת בהתנדבות על-פי מטרות שהציבה לעצמה, ללא כוונת רווח.
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
ברם, כל ההגדרות שהובאו לעיל אינן מתייחסות לפעילות מסודרת ותוך ארגונית של מתנדבים, וכך כמעט כל אדם העושה מעשה זולתני, ויהא זה מעשה חד פעמי ולא מאורגן, יכול לחסות תחת הגדרות ההתנדבות הללו. [[סקר]]ים הבוחנים את היקפי ההתנדבות דווקא פועלים בדרך כלל לפי ההגדרה הצרה של ההתנדבות: ההתנדבות הרשמית, שמובחנת מפעילות [[אלטרואיזם|אלטרואיסטית]] אגבית. פנר (Penner, 2004) הסביר כי להתנדבות רשמית ומסודרת ארבעה מאפיינים: היותה פעילות מתוכננת ולא ספונטנית; התנהגות ארוכת טווח; היעדר קשר חברתי בין המתנדב למוטבים; והקשר ארגוני. לעומת זאת, פעילות אלטרואיסטית אגבית (לדוגמה סיוע ל[[קשיש]] לעבור את הכביש) היא ספונטנית, משך ההחלטה אם לבצע אותה קצר, ורק לעיתים רחוקות מכיר המתנדב את מקבל העזרה. התנדבות מתמשכת, לעומתה, אינה ספונטנית, משך ההחלטה אם להשתתף בה ארוך ויש למתנדב אפשרות לבחור בין אלטרנטיבות שונות.
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
==פיתוח מערך מתנדבים==
[[קובץ:Kikar Hamitnadvim, Beersheba.jpg|ממוזער|250px|שמאל|כיכר המתנדבים, באר שבע]]
ארגונים רבים בישראל מגייסים מתנדבים למערך הפעילות שלהם. ניתן להניח כי עיסוק בהפעלת מתנדבים מצריך ידע או ניסיון וכי טיפול נאות במתנדבים יגביר את התועלת לארגון וטיפול או ניהול כושל של מערך מתנדבים יכול להוביל לירידה באפקטיביות של קבוצת המתנדבים ואף לפגוע בארגון.
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
מילת המפתח בניהול מקצועי של מערך מתנדבים היא מוטיבציה. ככל שמנהל המתנדבים ישכיל להגביר את המוטיבציה ההתנדבותית, כך מתנדבי הארגון יממשו את עצמם ויתרמו יותר לארגון. המוטיבציה של אדם להתנדב יכולה להופיע ממגוון סיבות: רצון להשתייך למסגרת, רצון להכרה והערכה, רצון לתרום לחברה, אמונה דתית, כמיהה להחברה, כשלונות במסגרות אחרות ועוד.
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
ניהול מקצועי של מערך המתנדבים מפרק כל אחד משלבי ההתנדבות לגורמים, תוך תשומת לב ושיפור של כל שלב ושלב.
* זיהוי צורך במתנדבים - יש להגדיר בדיוק לאיזה משימות חסרים מתנדבים, כמה מתנדבים חסרים, לכמה שעות, אילו מרכיבי אישיות נדרשים מהמתנדבים בכל משימה.
* הערכות לגיוס מתנדבים - פילוח קהילות יעד שיכולות להתאים לדרישות (כגון: תלמידים או [[גמלאי]]ם), מקומות כינוס של אותן אוכלוסיות (בתי ספר, בתי כנסת, מתנסי"ם, פורומים שונים באינטרנט).
* גיוס מתנדבים - ביצוע גיוס ממוקד בקרב קהילות היעד. בפרסום יש לציין את תפקידי היעד, פרק זמן ההתנדבות וכו'
* קליטת מתנדבים - ראיון, שיחת קבלה, קליטה במסד נתונים, ביצוע הדרכה ייעודית.
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
==ראו גם==
*[[אלטרואיזם]]
*[[גמילות חסדים]]
*[[המועצה הלאומית להתנדבות בישראל]]
*[[יום מעשים טובים]]
*[[תנועת של"מ]]
*[[עמותת אתגרים]]
 
יש הטוענים "180 שעות בתוך 3 שנים : זה הזמן שיצטרכו להתנדב 450,000 תלמידי התיכון בישראל כבר בשנת תשע"ח כדי לקבל תעודת בגרות"
==לקריאה נוספת==
* בני גדרון, '''דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור בישראל, ממצאי ביניים'''. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון (1997).
*ניצה (קלינר) קסיר, חדוה לויץ ואסף צחור-שי, '''[https://machon.org.il/wp-content/uploads/2017/09/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%95%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%99.pdf מתנדבים בחברה החרדית: תפיסת ההתנדבות, היקפה ודפוסיה].''' [[המכון החרדי למחקרי מדיניות]] (ספטמבר 2017).
*ניצה (קלינר) קסיר, אסף צחור-שי ושקד אדר, [https://machon.org.il/wp-content/uploads/2018/12/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%93-%D7%90%D7%93%D7%A8.pdf '''סיוע לזולת בתרומה ובהתנדבות דרכי סיוע משלימות או תחליפיות?'''] '''.''' המכון החרדי למחקרי מדיניות (פברואר 2019).
<div style="direction: ltr;">
* Pearce, '''Volunteers: The Organizational Behavior of Unpaid Workers'''. New-York: Routledge, 1993.
* Ellis, '''From the top down: The Executive Role in Volunteer Orogram Success'''. Philadelphia: Energize (1996).
* McCurly,& Lynch, '''Essential Volunteer Management'''. London: Directory of Social Change (1994).
* Vohs, K. D., Mead, N. L., & Goode, M. R. (2006, November 17). The Psychological Consequences of Money.
</div>
 
נשאלת השאלה מה היה קורה אם הייתה ניתנת הנחייה זו גם לתלמידי חטיבת הביניים
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=התנדבות|ויקישיתוף=Category:Volunteers|שם ויקישיתוף=מתנדבים}}
* [http://www.ruachtova.org.il/ מציאת התנדבות] - באתר עמותת רוח טובה
* דבי חסקי-לוונטל, [http://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSecurity/74/Levental.pdf ניהול מתנדבים כפרופסיה מתגבשת בארגוני שירות], באתר [[המוסד לביטוח לאומי]]
* {{xnet|[[שירלי יובל-יאיר]]|<!--h1_start-->עזרת כבר למישהו היום?<!--h1_end-->|3094747}}
* [http://www.israelyoung.com/index.php?dir=site&page=pages&op=category&cs=3008 על התנדבות צעירים בישראל ובעולם] באתר מרכזי צעירים בישראל
* [http://www.theinstitute.org.il/index.php?dir=site&page=programs&op=view&cs=51 על מנהיגות מתנדבת] באתר המכון למנהיגות וממשל
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=sfJxAoPJuK4&feature=em-uploademail סרטון המוקדש לעידוד אזרחים להתנדב לפיתוח הארץ], [[יומני כרמל]] יולי 1950
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5209 התנדבות ותרומה במדינת ישראל, חבילת תוכן] באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
*ד"ר עדו ליטמנוביץ, [http://education.academy.ac.il/Index4/Entry.aspx?nodeId=992&entryId=21118 דוח מת"ת: ניהול מתנדבים במוסדות חינוך], היזמה למחקר יישומי בחינוך
*[http://volunteers.localtimeline.com/index.php?lang=he 70 שנות התנדבות ישראלית - ציר זמן דיגיטלי שיתופי]
 
יש הטועניםה ה יגעעג
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
ןגוג
[[קטגוריה:התנדבות|*]]
 
חגחג ןכןןכ