הבדלים בין גרסאות בדף "קומראן"

הוסרו 107 בתים ,  לפני חודשיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
באתר נמצאו 561 [[שקל#בימי קדם|שקל]]י כסף וכן כלים רבים המעידים על עושרם של בני המקום.
 
בשנת 1993 נתגלו כ-100,000 גלעיני תמר בסמוך לגת,. א. רויטמן טען כי הם שימשו לעשיית יין ודבש.{{הערה|1=[http://files.daf-yomi.com/klali/moshe-raanan/london-date.pdf התמר בארץ ישראל בעבר, "דף יומי" ,עמ' 334 ]}}
 
יש המזהים את קומראן עם [[סככה]] המוזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של [[שבט יהודה]].
על פי ההשקפה המקובלת, המגילות הגנוזות מגלות על אורח חייהם ואמונתם של אנשי כת, שמנתה ככל הנראה כ-200 גברים, שחיו על פי סדר יומי קבוע. יש המכנים את אנשי הכת גם בשם "חבורת יחד" בשל חיי השותפות שניהלו. אנשי הכת הקפידו ביותר על [[חוק]]י [[טומאה וטהרה]]. הם עסקו ב[[חקלאות]] רק למחייתם וחיו ב[[צניעות]] רבה. תוכן המגילות חושף את אורח חייהם ומנהגיהם.
 
על פי השקפה אחרת אותה הציגה פרופ' [[רחל אליאור]] מהאוניברסיטה העברית, בספרה '''"זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה'''", (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2009) המגילות הגנוזות מתארות את אורחות חייהם של "בני צדק" ו"תמימי דרך" ככתוב ב'''[[סרך היחד''']] ומתארות בהרחבה את "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם", הקוראים לעצמם "זרע אהרון קודש קדשים". המגילות נכתבו על פי עדות כותביהן בידי הכוהנים לבית צדוק ובידי נביאים, כוהנים ומשוררים לאורך האלף הראשון לפני הספירה. כותבי המגילות, שכולן ספרי קודש, מתייחסים לבני ישראל התומכים בהנהגה הכוהנית המקראית כ"אנשי בריתם" כ"עוברים בברית" או כ"כול הנדבים לעשות חוקי אל ברית חסד", כאלה המקבלים על עצמם "לדרוש אל [בכול לב ובכול נפש] לעשות הטוב והישר לפניו כאשר צוה אל ביד משה וביד כל עבדיו הנביאים", וכאל "תמימי דרך", "עדת קודש" "סוד קודש קודשים לאהרון" ו"בית קודש לישראל". המגילות עוסקות בהרחבה ב"ירושלים מחנה הקודש", "העיר אשר בחרתה בה מכול הארץ להיות שמך שם לעולם כי אהבתה את ישראל מכול העמים", ודנות בפירוט במקדש ובביכורים, בעליה לרגל ובמשמרות הכהונה, בכוהנים ובמלאכים השומרים לוח שבתות מקודש בן 364 ימים ו-52 שבתות הקשורות בפולחן המקדש כמתואר בחתימת '''מגילת תהילים''' שנמצאה בקומראן וככתוב במפורש ב"[[מגילת מקצת מעשי התורה |איגרת מקצת מעשי התורה]]" שמביאה בראשיתה לוח שבתות שתאריכיו קבועים ומחושבים מראש.
 
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי היישוב. בקירות המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כ[[ספרייה|ספריות]]-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן [[המרד הגדול]]. בין היתר נמצאו גם כתבי יד הרומזים על חייהם והגותם של בני המקום, וה[[תאולוגיה]] ה[[משיח]]ית והסגפנית שפותחה על ידם.