חטיבה 8 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאגמה (שיחה | תרומות)
מאגמה (שיחה | תרומות)
שורה 56:
[[משה דיין]] החליט לבצע פריצה מהירה ללוד ובמכת אש להמם את כוחות הלגיון בלוד ורמלה ולאפשר את כיבושן על ידי יחידות '[[חטיבת יפתח|יפתח]]'.הכוח הפורץ נע כשבראשו משוריין שלל של הלגיון שבראשו צריח ותותח, שכונה הנמר הנוראי(שריונית מרמון הרינגטון)., ואחריו [[ג'יפ|ג'יפים]] [[זחל"ם|וזחל"מים]]. במכת אש מכל הכלים פרץ הכוח את קו העמדות בלוד וחדר לעיר. המשוריין נשאר במרכז העיר תוך כשהוא יורה לכל הצדדים ובעיקר על בית המשטרה (היום בית הדין של [[מג"ב]]). שאר הכוח פנה דרומה עד למבואות הצפוניים של רמלה משם נסוג בחיפוי "[[שריונית מרמון הרינגטון|הנמר הנוראי]]".
 
כל הפשיטה נמשכה 47 דקות. אבדות הגדוד היו תשעה הרוגים ו-17 פצועים. הפשיטה הממה את הלוחמים הערבים וכוחות 'יפתח' הצליחו להשתלט בלילה על העיר, נציגיה הודיעו על כניעתם, והוכרז עליה עוצר. עם זאת, הכוח שבניין המשטרה נותר להלחם. על חלקו של גדוד הקומנדו במבצע כותב מפקדו, משה דיין: "היחידה נעה קדימה בטור שבראשו משוריין של הלגיון, עם צריח ותותח שתי ליטראות שנפל בידי הגדוד בפעולת יום אתמול. נמצא לו תותחן שאומן מניה וביה ושם מתאים – "הנמר הנוראי" – ומיד הופעל בשורותינו...עם כל יריה של ה"נמר" התמוטטו שקי העפר של העמדות ונראו ערבים בורחים מעמדותיהם." הפשיטה הנועזת של דיין ואנשיו ללוד מוטטה את הגנת העיר וסללה לחטיבת הרגלים את הדרך לכיבושה. המחיר לא היה קל. דיין נזכר במראה הגדוד חוזר לבסיסו: " הסיפורים ותיאורי הקרבות האחרונים נשמעו מרהיבים, אבל מראה הגדוד, או מה שנשאר ממנו , לא היה מרשים כלל".
 
כמו כל מפקדי הגדודים של צה"ל במלחמת העצמאות , גם לדיין לא היה כל ניסיון או הכשרה מוקדמת להפעלת יחידות גדולות במלחמה. הוא פעל על פי האינסטינקט והטמפרמנט שלו. אפשר להניח שאילו היה בעל רקע צבאי מקצועי , לא היה מסתכן ולא היה פורץ את עומק מערכי האוייב בלי סיוע או הכנה קפדנית. לא היה שום תחכום מקצועי במה שעשה, וכפסע היה בינו ובין אסון כבד, אך ההצלחה היא הקובעת, לחושיו והעזתו של דיין הביאו לו הצלחה.
 
במבצע יואב לחם הגדוד ב[[עיראק אל-מנשייה|עיראק על-מנשיה]] וכיבוש העיר באר-שבע. כבש את [[עוג'ה אל-חפיר]] (ניצנה). בהמשך ב[[27 באוקטובר]] כבש את המשטרה והכפר הערבי [[בית ג'יברין]]. מהלך זה השלים את [[מבצע יואב]] .