הבדלים בין גרסאות בדף "שובבי"ם"

נוספו 9 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
על פי ה[[קבלה]], תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: [[פרשת שמות|שמות]] – תיקון [[פגם הברית|הברית]] (נקרא גם "תיקון [[שישים ריבוא]]"); [[פרשת וארא|וארא]] – תיקון [[נידה]]; [[פרשת בא|בא]] – תיקון [[בועל ארמית|גויה]]; [[פרשת בשלח|בשלח]] – תיקון [[כעס]]; [[פרשת יתרו|יתרו]] – תיקון [[גאווה]]; [[פרשת משפטים|משפטים]] – תיקון [[כיבוד אב ואם]]{{מקור}}.
 
לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' ובבתי כנסיות בנשיאות הרב [[הרבציון בוארון]] נהגו לערוך תפילות ״תיקון השובבים״ על פי [[הרש״ש]] ותענית יומיים בשבוע ימים שני וחמישי, בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובלים]] הרב [[שלמה משה עמאר]] הרב [[ציון בוארון]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
 
ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
7

עריכות