בית הכנסת העתיק בעין גדי – הבדלי גרסאות

[[שאול ליברמן]] במאמר ב"[[תרביץ]]", מנסה לבחון את טיבה של חלק זה בכתובת והקשר האפשרי בין חלקיה ומדוע דווקא היה צריך לכתוב אותה בבית הכנסת. לפי הספרות העתיקה, הייתה דרושה לשם גידול ה[[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מומחיות ואומנות שנמסרה במשפחות אומנים, מדור לדור. ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת עבודה זרה]] כתוב{{ציטוט|תוכן=א"ר יוסא הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות כהדא תרתין אומנוון הוון בגירו זגגייא וקובטרייא זגגייא לא אלפין וקמון קובטרייא אלפון ואיתעקרון (=אמר ר' יוסי: זהו שאמרו שאסור ללמדו אומנות. כאותן שתי משפחות אומנים שהיו בגירו, זגגים וצעיפנים. הזגגים לא לימדו אומנותם לנכרים והתקיימו, הצעיפנים לימדו ונעקרו).|מקור=פרק ב', הלכה א' גמרא}}

 

 

אשר ללשון הרע, ב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת פאה]] נאמר כי מותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת (פרק א' הלכה ה'). בהנחה שמגדלי האפרסמונים היו מתכנסים וביניהם היו גם נציגי הקיסר. שם דנו במכסות שעל כל אחד לספק. לא מן הנמנע שהיו מעלים - אפילו בסמוי - טענות אחד כנגד השני, כמו שאלמוני משתמט ממילוי חובתו באספקת המכסה המשותפת. מן הסתם רבו תושבי המקום ובהזדמנות של מפגש ציבורי יכלו לומר לשון הרע, בפני נציגי השלטון, אולי זה היה אפילו מביא להם תועלת.