הבחירות לכנסת השבע עשרה – הבדלי גרסאות

בד בבד, הלך והחריף המתח בתוך סיעת הליכוד בין תומכי שרון לבין "המורדים" בהנהגת עוזי לנדאו ובנימין נתניהו, אשר חלקם המשיך במאמץ לסכל את תוכניותיו של ראש הממשלה. לאחר שהכנסת לא אישרה את מינויים של [[רוני בר-און]] ו[[זאב בוים]] לשרים ב-[[7 בנובמבר]] [[2005]], ולאחר שאיבד סופית את הרוב בכנסת עקב יציאת מפלגת העבודה מהקואליציה ב-[[21 בנובמבר]] 2005 (ר' לעיל), החליט שרון לפרוש מהליכוד עם כתריסר תומכים, ולהקים את סיעת "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]". בנוסף לכך, אריאל שרון פנה ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[משה קצב]], בבקשה להוציא צו לפיזור הכנסת, וזאת משום ש"קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה", כלשון [[חוק יסוד: הממשלה]]. במקביל לכך, עברו באותו יום ברוב מוחץ (80 תומכים מול כמעט אפס מתנגדים) חמש הצעות לפיזור הכנסת, אשר קבעו את מועד הבחירות ל-[[28 במרץ]] [[2006]] (בניגוד לתאריך שהיה נקבע לו פוזרה הכנסת בצו הנשיא - ה-[[8 במרץ]]). על-מנת לפתור את אי-הבהירות החוקתית שהתגלתה, התקיימה ב-[[23 בנובמבר]] 2005 ב[[בית הנשיא]] ישיבה בנוכחות [[יושב ראש הכנסת]], [[ראובן ריבלין]], ונציגי הממשלה, בה הוחלט לבסוף כי מצדעל אחדמנת לפשר בין הממשלה והכנסת, ההליך יבוצע תחת הצו הנשיאותי לפיזורה של הכנסת, אכןאך תתפזרמועד כרצונהחתימת והבחירותהנשיא תתקיימנהעל הצו יידחה ל-8 בדצמבר 2005 כך שהבחירות ייתקיימו על פי רצונה של הכנסת ב-[[28 במרץ]], אך2006. ההליךעל יבוצעפי תחתחוק יסוד: הממשלה מיום חתימת הצו הנשיאותיע"י לפיזורהנשיא המדינה החלה תקופה בת 21 ימים בה יכול כל חבר כנסת להגיש לנשיא המלצה של הכנסת.61 עתהחברי לאכנסת לפחות ולקבל את המנדט להרכבת ממשלה; אך בפועל היה ידוע לכל כי אין מנוס מהליכה לבחירות, שכן הקמת ממשלה חלופיתכזו תוךלא 21נראתה יוםמציאותית. (אפשרותמערכת שנולדההבחירות כפועלנפתחה יוצאבאופן מהצורשמי הנשיאותיב-29 בדצמבר 2005, בהתאםעם לחוקתום יסוד:תקופת הממשלה)21 הימים והודעת נשיא המדינה ליו"ר הכנסת כי לא נראתההוגשה מציאותית.בקשה מערכתלהטיל על מועמד להרכיב ממשלה. הבחירות נפתחההתקיימו באופןכאמור בלתיעל רשמיפי רצונה המקורי של הכנסת ביום שלישי האחרון בתקופת 90 הימים שלאחר כניסת הצו לתוקף.