הבדלים בין גרסאות בדף "מיכאיל טוכאצ'בסקי"

מ
הוספת קישור להצבא הסובייטי
מ (הוספת קישור להצבא הסובייטי)
טוכאצ'בסקי היה רמטכ"ל הצבא האדום וסגן שר ההגנה בשנים [[1925]]–[[1928]]. הוא ניסה לצרוף את הכוחות המהפכניים הבלתי סדירים לצבא מאומן ומקצועי כמו גם לקדם את המודרניזציה בחימושו והחליף את הפרשים ב[[טנק]]ים. רעיונותיו וגישתו נדחו על ידי סטלין וכוחות שמרניים יריבים בממסד הצבאי הסובייטי. הוא הודח מהצבא האדום והואשם ב"מיליטריזם אדום".
 
טוכאצ'בסקי פרש ב־[[1928]] לביתו וכתב שם כמה ספרים על תפיסתו את הלוחמה המודרנית, המשלבת הפעלת כוחות שריון ואוויר ומתמקדת בחדירה מהירה לעומק שטח האויב. בשנת [[1931]] קיבל סטלין את הרעיון של הפיכת [[הצבא הסובייטי]] לצבא מודרני וממוכן וקרא לטוכאצ'בסקי חזרה, כדי להוביל את בניית הצבא לפי רוח זו. התאוריות שלו הפכו לתורת הלחימה הרישמית של הצבא האדום, [[תורת לחימה]] שקיבלה את השם "[[קרב עומק]]". תפיסה זו נוסתה לראשונה ב[[קרב חלקין גול]], במהלכו הביס כוח סובייטי בפיקודו של [[גאורגי ז'וקוב|ג.ק. ז'וקוב]] כוח יפני גדול באוגוסט-ספטמבר [[1939]].
 
במהלך הטיהורים הגדולים בצמרת הפיקוד של הצבא האדום חוסלו רבים מהקצינים שדגלו ביישום גישותיו של טוכאצ'בסקי, וכתוצאה מלקחי מלחמת האזרחים בספרד התחזק האגף השמרני בפיקוד הצבא האדום, שהתנגד לבניית עוצבות משוריינות גדולות. תורת "קרב העומק" אומצה מחדש חלקית במהלך [[מלחמת החורף]] וביתר שאת בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, כאשר הצבא הסובייטי ניהל שורת מתקפות גדולות, בהובלת כוחות ניידים חזקים (ארמיות טנקים) בעומק שטח האויב כנגד הצבא הגרמני והצבא היפני.