דמוקרטיזציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמעמד העליון
מ המימנויות->המיומנויות - תיקון תקלדה בקליק
שורה 31:
*'''[[שוויון]] חברתי'''- אקמוגלו (Acemoglu) ורובינסון (Robinson) טענו כי היחסים בין שוויון חברתי ודמוקרטיזציה הם מורכבים: לאנשים יש פחות מניעים למרוד בחברה שוויונית (כמו ב[[סינגפור]]), ולכן הסבירות לדמוקרטיזציה בחברה שוויונית נמוכה. כמו כן, בחברה לא שוויונית מובהקת (למשל [[דרום אפריקה]] תחת משטר [[אפרטהייד]]), חלוקה מחדש של עושר וכוח בצורה דמוקרטית, עלולה להסב נזק כבד לאליטות ולכן אלו יעשו הכל על מנת למנוע דמוקרטיזציה. לדמוקרטיזציה, יש סיכוי רב יותר להתחיל במדינה הנמצאת במצב ביניים; מדינה שבה לאליטות יש סיבות לוותר על כוחן בגלל שהן צופות סיכוי גדול למהפכה אלימה אם לא יחול שינוי או שמחיר הוויתור על כוחן ונכסיהן אינו גבוה במיוחד.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}} ציפיה זו [[עולה בקנה אחד]] עם מחקרים אמפיריים, שמראים כי הדמוקרטיה בחברות שוויוניות יציבה יותר.{{הערה|ראו הערה 1}}
*'''[[מעמד הביניים]]'''- על פי כמה מודלים,{{הערה|ראו הערה 6}} קיומו של גוף משמעותי של אזרחים שמצבם הכלכלי הוא בינוני, יכול להשפיע על המדינה בצורה מייצבת, ולאפשר לדמוקרטיה לשגשג. ניתן להסביר תופעה זו על ידי כך שבעוד ש[[המעמד העליון]] שואף להשיג כח פוליטי על מנת לייצב את מעמדו, והמעמד הנמוך גם הוא שואף לכך על מנת לשפר את מצבו, המעמד הבינוני עוזר לייצב את שתי הקיצונויות הללו ולרוב אינו חותר להשגת כוח.
*'''[[חברה אזרחית]]'''- חברה אזרחית בריאה ([[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]], [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[אקדמיה|אקדמיות]], ארגוני [[זכויות האדם|זכויות אדם]] וכדומה) נתפסת על ידי חלק מהתאורטיקנים כבסיס חשוב לדמוקרטיזציה. הארגונים השונים מקנים לאזרחים תחושת אחדות ומטרה משותפת, ונותנים להם מסגרת מאורגנת שבעזרתה הם יכולים לאתגר את השלטון ואת כוחו. מעורבות בעמותות אזרחיות גם עוזרת לאזרחים ללמוד על ההתנהלות בארגון מסודר, ומכינה אותם למשטר הדמוקרטי העתידי שבו יוכלו להתערות בעזרת המימנויותהמיומנויות שרכשו.{{הערה|[[:en:Robert Putnam|Putnam, Robert D]], et al. (1993). Making Democracy Work: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press.}} בנוסף, [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] המאורגנות בצורה אופקית, בונות אמון בין האזרחים, דבר הכרחי בשביל תפקוד בארגונים דמוקרטיים.{{הערה| ראו הערה קודמת}}
*'''[[תרבות אזרחית]]'''- בספרים ''התרבות האזרחית'' ו''התרבות האזרחית חלק ב''', [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסוימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.
*'''[[תרבות]]'''- חלק מהחוקרים טוענים כי תרבויות מסוימות מובילות את החברה בהכרח לדמוקרטיה (בגלל אופיין), ואילו תרבויות אחרות לא. חוקרים אחרים טוענים לעומתם כי תפיסה זו [[אתנוצנטריות|אתנוצנטרית]]. הם מצביעים על כך שבדרך כלל [[תרבות המערב|התרבות המערבית]] היא זו המסווגת כמתאימה ביותר עבור דמוקרטיה, בעוד שתרבויות אחרות מצטיירות כמכילות ערכים שמקשים על דמוקרטיזציה או הופכים אותה לבלתי רצויה. סיווג זה רע, לטענתם, משום שמשטרים לא דמוקרטיים משתמשים בו על מנת להצדיק את כשלונם ביישום רפורמות דמוקרטיות. כהוכחה לכך שסיווג זה הוא מוטעה, מובאות כדוגמה תרבויות דמוקרטיות רבות שאינן מערביות, בין היתר: [[הודו]], [[יפן]], [[אינדונזיה]], [[נמיביה]], [[בוטסואנה]], [[טייוואן]], ו[[קוריאה הדרומית]].