יהושע אייזיק שפירא – הבדלי גרסאות

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך ה[[מגיד (דרשן)|מגיד]]ים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף ל[[מוסר]] בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים.

 

 

השיא את בתו לרב יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף"{{הערה|1=יצא לאור ב[[ורשה|וורשה]] [[תרנ"ח]] ובדפוס צילום ב[[ברוקלין]] [[תשנ"א]] בידי "מכון העתיקות : דפוס Copy Corner".}} ו"פורת יוסף"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/7431 יצא לאור ב[[וילנה|ווילנה]] [[תרל"א]]] ובדפוס צילום מוקטן ב[[ניו יורק]] [[תשנ"א]] בידי "מכון העתיקות : דפוס Copy Corner".}} על ה[[תלמוד|ש"ס]]. הרב יוסף שלופר למד ב[[ישיבת וולוז'ין]] אצל [[הנצי"ב]], ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושייה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושייה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושייה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא יקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.