יעל אנוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הכובען המטורף (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הכובען המטורף (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה ב[[אסן]] (Essen), צפון-[[גרמניה]], ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה [[חייט]] שתפר בגדים מ[[בד|בדים]] ומ[[עור|עורות]] בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום ז"ל (Jacques Blum) {{דנ|Jacques Blum}}, היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש [[יהדות דנמרק|הקהילה היהודית בדנמרק]].
אנוך גדלה ב[[דנמרק]]. הוריה שהיו במקור מ[[פולין]], הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת [[1938]] שללו הפולנים את [[חוק האזרחות הפולני|האזרחות הפולנית]] של ה[[יהודים]] שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה למעין-[[גטו]] בעיר זבונז'ין מעבר לגבול הפולני. בשנת [[1939]] השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של [[מלחת העולם השנייה|המלחמה]]. בשנת [[1943]], במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק ל[[שבדיה]] באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשבדיה, למדה [[שבדית]], והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת [[1945]], לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.
שורה 9:
בהיותה ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] היהודית בדנמרק הכירה את צבי (הרברט) אנוך שהיה המדריך שלה בתנועה, ומאוחר יותר, בשנת [[1956]], הם [[נישואים|נישאו]]. לאחר סיום [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] בדנמרק למדה אנוך הוראה, ובעלה צבי הכשיר עצמו להיות [[אגרונום]]. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים ב[[ישראל]], שאליה תיכננו לעלות בהתאם לחינוך ה[[ציונות|ציוני]] שקיבלו. בני הזוג עלו לארץ מדנמרק בשנת [[1963]].
בישראל החלה אנוך, לאחר זמן, ללמוד ב[[אוניברסיטת ת"א]], וסיימה שם [[תואר ראשון]] דו-חוגי בסוציולוגיה וב[[ספרות אנגלית]], ו[[תואר שני|תארים שני]] ושלישי בסוציולוגיה. היא הייתה המוסמכת הראשונה בסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת המוסמך שלה היה: "המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד", [[1971]]{{הערה|שם=הערה מספר
בשנת 1981, לאחר ששהתה שנה ב[[אוניברסיטת קונטיקט|אוניברסיטת קונקטיקט]] ב[[ארצות הברית]], הגיעה אנוך לאוניברסיטה הפתוחה, והתמנתה לחברת הסגל-הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה. תחום שהיא השפיעה רבות על הוראתו. היא [[פרישה לגמלאות|פרשה לגמלאות]] בשנת 2006.
שורה 17:
==השפעתה על הוראת הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה==
כ[[חלוציות|חלוצה]], בתחום שהיה אז בראשית דרכו באוניברסיטה הפתוחה, הייתה השפעתה של אנוך מאוד משמעותית על הוראת הסוציולוגיה: היא התוותה את הדרך לספרי לימוד אקדמיים בתחום הסוציולוגיה בשפה ה[[עברית]] באוניברסיטה הפתוחה. הן יחידות הלימוד שהיא כתבה, והן ספרי-הלימוד שתורגמו מ[[אנגלית]] ביוזמתה, השפיעו על הוראת הסוציולוגיה בישראל, גם מעבר לגבולות האוניברסיטה הפתוחה. בתחום זה, נעזרה אנוך בהכשרתה כ[[מורה]], ובניסיונה הרב בהוראה והטביעה את חותמה על פיתוח הקורסים הראשונים בתחום:
* כתיבת הקורס "מבוא לסוציולוגיה", קורס שבשנים [[1984]]-[[2013]], נלמד באו"פ על ידי עשרות אלפי [[סטודנט|סטודנטים]]{{הערה|שם=הערה מספר
* כתיבת הקורס המתקדם: "ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי"{{הערה|שם=הערה מספר
* כתיבת הקורס המתקדם: "סוציאליזציה"{{הערה|שם=הערה מספר
* ייזום התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג הצרפתי [[רמון ארון|ריימון ארון]], "ציוני דרך בהגות הסוציולוגית" המסכם את התיאוריות הקלאסיות בסוציולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר
* ייזום של התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג האמריקני ג'ורג' ריצר, "תאוריות סוציולוגית מודרניות"{{הערה|שם=הערה מספר
* ייזום של התרגום לעברית של הקורס "מבוא לחשיבה חברתית", שנכתב במקור באוניברסיטה הפתוחה ב[[אנגליה]]{{הערה|שם=הערה מספר
* כתיבת יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון" שעסקה בעלייה וקליטה בישראל{{הערה|שם=הערה מספר
* ייזום של תרגום הספר של ג'ון ג'. משוניס, "סוציולוגיה" לצרכי עדכון הקורס מבוא לסוציולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר
* ייזום של כתיבת קורסים נוספים בסוציולוגיה על ידי כותבים אחרים. לדוגמה: קורס שכתב [[משה ליסק]] על אי השוויון בחברה הישראלית, ספר "מבוא ל[[אנתרופולוגיה]]" של ויליאם א. הבילנד שתורגם לעברית והיווה חלק מקורס באותו שם{{הערה|שם=הערה מספר
בנוסף, היא השפיעה על עיצוב דרכי ההוראה בקורסים בסוציולוגיה, כמו: ייעוץ למרכזי ההוראה, קביעת מבנה הבחינות, גיוס המנחים הראשונים, נסיעות למרכזי הלימוד לקבלת משוב על החומר הנלמד, ועוד.
שורה 31:
==תחומי מחקרה==
כחוקרת, פרסמה אנוך במהלך השנים מאמרים בנושאים שונים:
* תהליכי ההכשרה של [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בהתבסס על עבודת הדוקטור שכתבה, פרסמה אנוך 3 מאמרים{{הערה|שם=הערה מספר
* אתניות בדנמרק. במאמר העוסק ביחס של הדנים למיעוטים שחיים בדנמרק, ניסתה אנוך להפריך את הדימוי העצמי הרווח בחברה הדנית כתרבות בעלת סובלנות למיעוטים. דימוי שהתבסס, בין היתר, על יחסם של הדנים ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנוך הראתה כי היחס למיעוטים החדשים שהיגרו לדנמרק במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] נגוע בדעות קדומות{{הערה|שם=הערה מספר
* [[הוראה מרחוק]]. בשורה של מחקרים שביצעה לבד, ועם עמיתה, זאב סוקר, השוותה אנוך בין קבוצות שונות של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בישראל, בהתייחס למשתנים שונים. כך למשל, בדקה את השימוש ב[[אינטרנט]], ו[[הוראה מקוונת]] בקרב קבוצות סטודנטים שונות{{הערה|שם=הערה מספר
* [[תיירות]] ו[[תרמילאות|טיולי תרמילאים]]. אנוך בדקה את התוכן של חבילות טיולים המוצעות לתיירים בשלוש חברות: [[בריטניה]], דנמרק וישראל, והשוותה בין ההדגשים השונים בכל אחת מן התרבויות{{הערה|שם=הערה מספר
==לאחר פרישתה==
לאחר פרישתה לגמלאות (בשנת 2006), תכננה אנוך לכתוב ספר מ[[פרספקטיבה]] אישית על חוויותיה כילדה יהודיה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומר ולראיין אנשים בני גילה שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה, והועברו לשבדיה ה[[מדינה נייטרלית|ניטראלית]], כדי להצילם. היא ראיינה נחקרים ואספה חומר, והיא השתתפה בכמה ימי עיון של חוקרי-שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב-יד מוגמר.
כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה, היא גם תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה?" של [[ליזי דורון]] ([[סופר|סופרת]] ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), שעוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבין בני [[הדור השני לשואה|הדור השני של ניצולי שואה]] (27,28).
|