יעל אנוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה ב[[אסן]] (Essen), צפון-[[גרמניה]], ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה [[חייט]] שתפר בגדים מ[[בד|בדים]] ומ[[עור|עורות]] בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום ז"ל (Jacques Blum) {{דנ|Jacques Blum}}, היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש [[יהדות דנמרק|הקהילה היהודית בדנמרק]].
 
אנוך גדלה ב[[דנמרק]]. הוריה שהיו במקור מ[[פולין]], הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת [[1938]] שללו הפולנים את [[חוק האזרחות הפולני|האזרחות הפולנית]] של ה[[יהודים]] שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה למעין-[[גטו]] בעיר זבונז'ין מעבר לגבול הפולני. בשנת [[1939]] השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של [[מלחת העולם השנייה|המלחמה]]. בשנת [[1943]], במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק ל[[שבדיה]] באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשבדיה, למדה [[שבדית]], והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת [[1945]], לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.
שורה 9:
בהיותה ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] היהודית בדנמרק הכירה את צבי (הרברט) אנוך שהיה המדריך שלה בתנועה, ומאוחר יותר, בשנת [[1956]], הם [[נישואים|נישאו]]. לאחר סיום [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] בדנמרק למדה אנוך הוראה, ובעלה צבי הכשיר עצמו להיות [[אגרונום]]. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים ב[[ישראל]], שאליה תיכננו לעלות בהתאם לחינוך ה[[ציונות|ציוני]] שקיבלו. בני הזוג עלו לארץ מדנמרק בשנת [[1963]].
 
בישראל החלה אנוך, לאחר זמן, ללמוד ב[[אוניברסיטת ת"א]], וסיימה שם [[תואר ראשון]] דו-חוגי בסוציולוגיה וב[[ספרות אנגלית]], ו[[תואר שני|תארים שני]] ושלישי בסוציולוגיה. היא הייתה המוסמכת הראשונה בסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת המוסמך שלה היה: "המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד", [[1971]]{{הערה|שם=הערה מספר (1)|יעל אנוך, '''המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד: מחקר על מרצים באוניברסיטת תל-אביב''', תזה בהנחיית רינה שפירא, החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 1971.}}. אחר כך, הייתה גם הראשונה שכתבה דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת הדוקטורט היה: "שינוי ערכים תוך [[סוציאליזציה]] לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב", [[1979]]{{הערה|שם=הערה מספר (2)|יעל אנוך, '''שינוי ערכים תוך סוציאליזציה לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית-הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל-אביב''', חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל-אביב, דצמבר 1979.}}. העבודה נכתבה בהדרכת [[פרופסור|פרופ']] [[רינה שפירא]] ופרופ' שמעון שפירו.
 
בשנת 1981, לאחר ששהתה שנה ב[[אוניברסיטת קונטיקט|אוניברסיטת קונקטיקט]] ב[[ארצות הברית]], הגיעה אנוך לאוניברסיטה הפתוחה, והתמנתה לחברת הסגל-הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה. תחום שהיא השפיעה רבות על הוראתו. היא [[פרישה לגמלאות|פרשה לגמלאות]] בשנת 2006.
שורה 17:
==השפעתה על הוראת הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה==
כ[[חלוציות|חלוצה]], בתחום שהיה אז בראשית דרכו באוניברסיטה הפתוחה, הייתה השפעתה של אנוך מאוד משמעותית על הוראת הסוציולוגיה: היא התוותה את הדרך לספרי לימוד אקדמיים בתחום הסוציולוגיה בשפה ה[[עברית]] באוניברסיטה הפתוחה. הן יחידות הלימוד שהיא כתבה, והן ספרי-הלימוד שתורגמו מ[[אנגלית]] ביוזמתה, השפיעו על הוראת הסוציולוגיה בישראל, גם מעבר לגבולות האוניברסיטה הפתוחה. בתחום זה, נעזרה אנוך בהכשרתה כ[[מורה]], ובניסיונה הרב בהוראה והטביעה את חותמה על פיתוח הקורסים הראשונים בתחום:
* כתיבת הקורס "מבוא לסוציולוגיה", קורס שבשנים [[1984]]-[[2013]], נלמד באו"פ על ידי עשרות אלפי [[סטודנט|סטודנטים]]{{הערה|שם=הערה מספר (3)|יעל אנוך, '''האדם בחברה - מבוא לסוציולוגיה''', תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1984-1986.}}.
* כתיבת הקורס המתקדם: "ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי"{{הערה|שם=הערה מספר (4|יעל אנוך (ערכה), '''ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי – מקראה''', תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1988.}}.
* כתיבת הקורס המתקדם: "סוציאליזציה"{{הערה|שם=הערה מספר (5|יעל אנוך (ערכה והקדימה מבוא), '''סוציאליזציה: קובץ מאמרים''' (שלושה כרכים), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1990.}}.
* ייזום התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג הצרפתי [[רמון ארון|ריימון ארון]], "ציוני דרך בהגות הסוציולוגית" המסכם את התיאוריות הקלאסיות בסוציולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר (6|ריימון ארון, '''ציוני דרך בהגות הסוציולוגית''' (תרגום: קרלה פרלשטיין, עריכה מדעית: יעל אנוך וזאב סוקר), כרך א', תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1993, כרך ב', תל-אביב , האוניברסיטה הפתוחה, 1994.}}.
* ייזום של התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג האמריקני ג'ורג' ריצר, "תאוריות סוציולוגית מודרניות"{{הערה|שם=הערה מספר (7|ג'ורג' ריצר, '''תאוריות סוציולוגיות מודרניות''' (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: יעל אנוך וזאב סוקר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.}}.
* ייזום של התרגום לעברית של הקורס "מבוא לחשיבה חברתית", שנכתב במקור באוניברסיטה הפתוחה ב[[אנגליה]]{{הערה|שם=הערה מספר (8|דיוויד גולדבלאט וקאת' וודוורד, '''מבוא לחשיבה חברתית''' (חמישה כרכים) (תרגום : הד סלע, עריכה מדעית: יעל אנוך ויואב רודניקי), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005.}}.
* כתיבת יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון" שעסקה בעלייה וקליטה בישראל{{הערה|שם=הערה מספר (9|יעל אנוך, '''עליה וקליטה: ניתוח סוציולוגי''' (יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון"), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2001.}}.
* ייזום של תרגום הספר של ג'ון ג'. משוניס, "סוציולוגיה" לצרכי עדכון הקורס מבוא לסוציולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר (10|ג'ון ג'. משוניס, '''סוציולוגיה''', מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: יעל אנוך ופנחס שטרן), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.}}.
* ייזום של כתיבת קורסים נוספים בסוציולוגיה על ידי כותבים אחרים. לדוגמה: קורס שכתב [[משה ליסק]] על אי השוויון בחברה הישראלית, ספר "מבוא ל[[אנתרופולוגיה]]" של ויליאם א. הבילנד שתורגם לעברית והיווה חלק מקורס באותו שם{{הערה|שם=הערה מספר (11|ויליאם א. הבילנד, '''אנתרופולוגיה תרבותית''', מהדורה שמינית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: מתת אדר-בוניס, אחראית פיתוח: יעל אנוך), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.}}, קורס שכתבה מתת אדר-בוניס בנושא המשפחה - "משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית"{{הערה|שם=הערה מספר (12)|מתת אדר-בוניס, '''משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית''', רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.}}, וקורס שנכתב בנושא החברה הקיבוצית בידי צוות של כותבים רבים - "החברה הקיבוצית: שינוי והמשכיות"{{הערה|שם=הערה מספר (13|'''החברה הקיבוצית: שינוי והמשכיות''' (כותבים שונים, ריכוז הפיתוח: זאב סוקר), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1992.}}.
 
בנוסף, היא השפיעה על עיצוב דרכי ההוראה בקורסים בסוציולוגיה, כמו: ייעוץ למרכזי ההוראה, קביעת מבנה הבחינות, גיוס המנחים הראשונים, נסיעות למרכזי הלימוד לקבלת משוב על החומר הנלמד, ועוד.
שורה 31:
==תחומי מחקרה==
כחוקרת, פרסמה אנוך במהלך השנים מאמרים בנושאים שונים:
* תהליכי ההכשרה של [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בהתבסס על עבודת הדוקטור שכתבה, פרסמה אנוך 3 מאמרים{{הערה|שם=הערה מספר (14|Yael Enoch, "Change of Values during Socialization for a profession: An Application of the Marginal Man Theory", '''Human Relations''', 1989.}}{{הערה|שם=הערה מספר 15|Yael Enoch, "Why are They Different? Background, Occupational Choice, Institutional Selection and Attitudes of Social Work Students", '''Journal of Social Work Education''', vol. 24(2), 1988.}}{{הערה|שם=הערה מספר 16|Yael Enoch, " choosing social work as a profession: Behavioral indicators of a developmental process", '''Social Work Education''', vol. 12(2), 1993.}}. במאמר החשוב ביותר מבין השלושה שפרסמה בנושא זה, השתמשה בתיאוריה של "האדם השולי" (Marginal Man Theory) כדי להסביר תהליכי סוציאליזציה של העובדים הסוציאליים במהלך לימודיהם והכשרתם.
* אתניות בדנמרק. במאמר העוסק ביחס של הדנים למיעוטים שחיים בדנמרק, ניסתה אנוך להפריך את הדימוי העצמי הרווח בחברה הדנית כתרבות בעלת סובלנות למיעוטים. דימוי שהתבסס, בין היתר, על יחסם של הדנים ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנוך הראתה כי היחס למיעוטים החדשים שהיגרו לדנמרק במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] נגוע בדעות קדומות{{הערה|שם=הערה מספר (17|Yael Enoch, "The intolerance of a tolerant people: Ethnic Relations in Denmark", '''Ethnic and Racial Studies''', vol. 17(2), 1994.}}.
* [[הוראה מרחוק]]. בשורה של מחקרים שביצעה לבד, ועם עמיתה, זאב סוקר, השוותה אנוך בין קבוצות שונות של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בישראל, בהתייחס למשתנים שונים. כך למשל, בדקה את השימוש ב[[אינטרנט]], ו[[הוראה מקוונת]] בקרב קבוצות סטודנטים שונות{{הערה|שם=הערה מספר (18|Yael Enoch, Zeev Soker, " Age, Gender, Ethnicity, and the digital divide: university students' use of web-based instruction", '''Open Learning: The Journal of Open, Distance and e- Learning''', vol. 21(2), 2006.}}. כמו כן, חקרה את השינוי שעובר התחום של "השכלת מבוגרים" לכיוון של השכלה המתמשכת על כל החיים{{הערה|שם=הערה מספר (19)|Yael Enoch, Zeev Soker, "Different travelers? Different destinations? Adult Students at the Open University of Israel", in: '''Travelers' Tales: from adult education to lifelong learning…and beyond – Proceedings of the 31st annual conference of SECUTREA''', University of East London, 3-5 July, 2001.}}.
* [[תיירות]] ו[[תרמילאות|טיולי תרמילאים]]. אנוך בדקה את התוכן של חבילות טיולים המוצעות לתיירים בשלוש חברות: [[בריטניה]], דנמרק וישראל, והשוותה בין ההדגשים השונים בכל אחת מן התרבויות{{הערה|שם=הערה מספר (20|Yael Enoch, "Contents of Tour Packages: A cross-cultural comparison", '''Annals of Tourism Research''', vol. 23(3), 1996, pp. 599-616.}}. בפרסומים אחרים, שנכתבו עם עמיתתה רונית גרוסמן, הן חקרו מאפייני [[בלוג|בלוגים]] של ישראלים שטיילו ל[[הודו]], ואת האופן שבו הנחות תרבותיות לגבי [[מגדר]] ו[[גיל]] מעצבות את חוויית הטיול (21,22,23,24). כמו כן, הן השוו בין מאפייני שיח-הבלוגים שכותבים מטיילים ישראלים, לבין מאפייני שיח-הבלוגים של מטיילים דנים שנסעו לטיול בהודו (25,26).
 
==לאחר פרישתה==
לאחר פרישתה לגמלאות (בשנת 2006), תכננה אנוך לכתוב ספר מ[[פרספקטיבה]] אישית על חוויותיה כילדה יהודיה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומר ולראיין אנשים בני גילה שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה, והועברו לשבדיה ה[[מדינה נייטרלית|ניטראלית]], כדי להצילם. היא ראיינה נחקרים ואספה חומר, והיא השתתפה בכמה ימי עיון של חוקרי-שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב-יד מוגמר.
 
כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה, היא גם תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה?" של [[ליזי דורון]] ([[סופר|סופרת]] ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), שעוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבין בני [[הדור השני לשואה|הדור השני של ניצולי שואה]] (27,28).