תהליך אדיאבטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לריגורוזי
מ ←‏שרטוט אדיאבטות: עיצוב, , ויקיזציה
שורה 38:
מעבר אדיאבטי מתואר על ידי התכונה Q=0. כאשר Q היא כמות האנרגיה המועברת כחום לאורך הקיר האדיאבטי. מעבר אדיאבטי אידיאלי או פיקטיבי של אנרגיה כעבודה, המתרחש ללא [[חיכוך]] או [[צמיגות]] בתוך המערכת מכונה איזנטרופי - Δ''S'' = 0.
 
עבור תהליך טבעי של מעבר אנרגיה כחום, המונע כתוצאה מהפרש סופי של טמפרטורות, האנטרופיהה[[אנטרופיה]] מועברת עם החום וגם נוצרת בתוך המערכת. תהליך כזה לרוב אינו נחשב לאדיאבטי או לאיזנטרופי - ''Q''≠ 0 .Δ''S'' ≠ 0
 
עבור מעבר קוואזי-סטטי (quasistatic, כלומר בתהליך תרמודינמי איטי באופן אינסופי) כללי של אנרגיה כחום, המונע על ידי הבדלי טמפרטורה אינפיניטסימליים אידיאליים, החוק השני של התרמודינמיקה גורס δ''Q'' = ''T'' d<sub>e</sub>''S, ''כאשר δ''Q ''מציין את האלמנט האינפיניטסימלי של מעבר אנרגיה כחום לתוך המערכת מהסביבה, T מציינת את הטמפרטורה של המערכת והסביבה בזמן המעבר, ו-d<sub>e</sub>''S ''מציין את האלמנט האינפיניטסימלי של האנטרופיה המועברת לתוך המערכת מהסביבה יחד עם מעבר החום. עבור תהליך אדיאבטי פיקטיבי קוואזי-סטטי, δ''Q'' = 0 ו-d<sub>e</sub>''S'' = 0.
שורה 238:
== שרטוט אדיאבטות ==
אדיאבטה היא עקומה בעלת אנטרופיה קבועה בדיאגרמת P-V. מאפייני האדיאבטה בדיאגרמה זו הם:
[[קובץ:Entropyandtemp.PNG|טקסט=|ממוזער|425x425 פיקסלים|סופרפוזיציה של אדיאבטות ואיזותרמות: אדיאבטה איזנטרופיות–שחור
 
איזוטרמה–אדום]]
1. עבור כל אדיאבטה ציר ה-V וציר ה-P הם אסימפטוטות.
 
1.# עבור כל אדיאבטה ציר ה-V (נפח) וציר ה-P (לחץ) הם [[אסימפטוטה|אסימפטוטות]].
2.# כל אדיאבטה חותכת איזותרמה בדיוק פעם אחת.
3.# אדיאבטה נראית כמו האיזותרמהה[[תהליך איזותרמי|איזותרמה]], מלבדאבל שבעתבעת ההתפשטות, האדיאבטה מאבדת יותר לחץ מהאיזותרמה, ולכן השיפוע תלול יותר.
4.# אם האיזותרמה קעורה בכיוון "צפון-מזרח" 45°, אז האדיאבטה קעורה בכיוון "מזרח-צפון-מזרח".
5.# כאשר משרטים את האיזותרמות והאדיאבטות בנפרד בתנאי [[אנטרופיה]] וטמפרטורה רגילים, מבחינים כי כשמתקרבים אל הצירים, צפיפות האיזותרמות נשארת קבועה, אך צפיפות האדיאבטות גדלה. עם זאת, כשמאוד קרובים לאפס המוחלט, צפיפות האדיאבטות דועכת במהירות, והיא נעשית דלילה.
 
<br />
3. אדיאבטה נראית כמו האיזותרמה, מלבד שבעת ההתפשטות, האדיאבטה מאבדת יותר לחץ מהאיזותרמה, ולכן השיפוע תלול יותר.
 
4. אם האיזותרמה קעורה בכיוון "צפון-מזרח" 45°, אז האדיאבטה קעורה בכיוון "מזרח-צפון-מזרח".
 
5.כאשר משרטים את האיזותרמות והאדיאבטות בנפרד בתנאי אנטרופיה וטמפרטורה רגילים, מבחינים כי כשמתקרבים אל הצירים, צפיפות האיזותרמות נשארת קבועה, אך צפיפות האדיאבטות גדלה. עם זאת, כשמאוד קרובים לאפס המוחלט, צפיפות האדיאבטות דועכת במהירות, והיא נעשית דלילה.
 
הדיאגרמה הבאה היא P-V, וניתן לראות בה סופרפוזיציה של אדיאבטות ואיזותרמות:
 
[[קובץ:Entropyandtemp.PNG]]
 
האיזותרמות הן העקומות האדומות, והאדיאבטות הן השחורות.
 
האדיאבטות הן איזנטרופיות.
 
הנפח V הוא הציר האופקי, והלחץ P הוא הציר האנכי.
 
==לקריאה נוספת==