הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"

←‏עקרונות ההסתדרות: אין זה נכון. ההתחייבות למהפכה באה מתוך גישות שונות של פרשנויות של הקומוניזם בפרט וכתביו של מרקס בכלל. חלק גדול מהסוציאליסטים מאמינים שהשינוי יכול ורצוי להגיע דרך חינוך ההמון והליכים דמוקרטים ללא שום הפיכה.
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
(←‏עקרונות ההסתדרות: אין זה נכון. ההתחייבות למהפכה באה מתוך גישות שונות של פרשנויות של הקומוניזם בפרט וכתביו של מרקס בכלל. חלק גדול מהסוציאליסטים מאמינים שהשינוי יכול ורצוי להגיע דרך חינוך ההמון והליכים דמוקרטים ללא שום הפיכה.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
==עקרונות ההסתדרות==
ההסתדרות פעלה להקמת חברת עובדים שוויונית המבוססת על [[קואופרטיב|קואופרציה]] השייכת לעובדים ולא לבעלי הון אשר היוו את רובו של היישוב. לעומת ה[[סוציאליזם]] הקלאסי אשר גורס ב[[מהפכה]] כנגד בעלי ההון כשלב הכרחי, הקמת היישוב והשאיפה למדינה יהודית בארץ ישראל היו בראשית סדר העדיפיות והפעילות התקיימה בשיתוף עם [[ההסתדרות הציונית העולמית]] וזרועותיה המבצעות: ה[[המשרד הארצישראלי|משרד הארצישראלי]] ו[[הסוכנות היהודית]]. ב[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]] עלו לארץ ישראל צעירים רבים בעלי תודעה סוציאליסטית. עולים אלה, שהחלו לעבוד כפועלים, הבינו עד מהרה שמדובר במצב חסר תקדים שבו ניתן להקים את המוסדות ה[[אוטופיה|אוטופיים]] של מדינת הפועלים על קרקע בתולה כמעט מבחינה [[מעמד חברתי|מעמדית]] (בעיקר בעקבות הגותו של [[דב בר בורוכוב]]).{{הערה|1=ראו למשל: [[שלמה אבינרי]], '''הרעיון הציוני לגווניו''', [[עם עובד]], 1980, עמ' 171–173 (בורוכוב); עמ' 233–238 (בן-גוריון); אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 124–126, 151, 174.}} ה[[ציונות סוציאליסטית|סוציאליזם הציוני]] לא פסל לחלוטין את ה[[הון]] הפרטי ואת האפשרות של [[קפיטליזם]] בארץ ישראל, אך דרש תכנון והכוונה של ההשקעה הפרטית כך שתהיה יצרנית ולא [[ספקולציה (כלכלה)|ספקולטיבית]], "שיינטל ממנו העוקץ של חיפוש רווחים גרידא, בלי התחשבות עם צורכי ההתיישבות של המוני העם בארץ ישראל". ההסתדרות לקחה על עצמה גם תפקיד זה, של תיאום ו"הכוונה" של ההון.{{הערה|1={{קתדרה|אלקנה מרגלית|תנועת העבודה הציונית-סוציאליסטית בארץ ישראל בשנות העשרים|16.6|16, תש"ם, עמ' 87}}. הציטוט הוא מדברי [[שלמה קפלנסקי]] בוועידת ההסתדרות השלישית (1927).}}
 
לפיכך מייסדי ההסתדרות ראו עצמם כמחויבים למשימות ומטרות רחבים ביותר.
3

עריכות