יעל אנוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:הערות שוליים; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה ב[[אסן]] (Essen), צפון-[[גרמניה]], ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה [[חייט]] שתפר בגדים מ[[בד|בדים]] ומ[[עור|עורות]] בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום ז"ל (Jacques Blum) {{דנda|Jacques Blum}}, היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש [[יהדות דנמרק|הקהילה היהודית בדנמרק]].
 
אנוך גדלה ב[[דנמרק]]. הוריה שהיו במקור מ[[פולין]], הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת [[1938]] שללו הפולנים את [[חוק האזרחות הפולני|האזרחות הפולנית]] של ה[[יהודים]] שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה למעין-[[גטו]] בעיר זבונז'ין מעבר לגבול הפולני. בשנת [[1939]] השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של [[מלחת העולם השנייה|המלחמה]]. בשנת [[1943]], במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק ל[[שבדיה]] באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשבדיה, למדה [[שבדית]], והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת [[1945]], לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.
שורה 34:
* אתניות בדנמרק. במאמר העוסק ביחס של הדנים למיעוטים שחיים בדנמרק, ניסתה אנוך להפריך את הדימוי העצמי הרווח בחברה הדנית כתרבות בעלת סובלנות למיעוטים. דימוי שהתבסס, בין היתר, על יחסם של הדנים ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנוך הראתה כי היחס למיעוטים החדשים שהיגרו לדנמרק במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] נגוע בדעות קדומות{{הערה|שם=הערה מספר 17|Yael Enoch, "The intolerance of a tolerant people: Ethnic Relations in Denmark", '''Ethnic and Racial Studies''', vol. 17(2), 1994.}}.
* [[הוראה מרחוק]]. בשורה של מחקרים שביצעה לבד, ועם עמיתה, זאב סוקר, השוותה אנוך בין קבוצות שונות של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בישראל, בהתייחס למשתנים שונים. כך למשל, בדקה את השימוש ב[[אינטרנט]], ו[[הוראה מקוונת]] בקרב קבוצות סטודנטים שונות{{הערה|שם=הערה מספר 18|Yael Enoch, Zeev Soker, " Age, Gender, Ethnicity, and the digital divide: university students' use of web-based instruction", '''Open Learning: The Journal of Open, Distance and e- Learning''', vol. 21(2), 2006.}}. כמו כן, חקרה את השינוי שעובר התחום של "השכלת מבוגרים" לכיוון של השכלה המתמשכת על כל החיים{{הערה|שם=הערה מספר 19|Yael Enoch, Zeev Soker, "Different travelers? Different destinations? Adult Students at the Open University of Israel", in: '''Travelers' Tales: from adult education to lifelong learning…and beyond – Proceedings of the 31st annual conference of SECUTREA''', University of East London, 3-5 July, 2001.}}.
* [[תיירות]] ו[[תרמילאות|טיולי תרמילאים]]. אנוך בדקה את התוכן של חבילות טיולים המוצעות לתיירים בשלוש חברות: [[בריטניה]], דנמרק וישראל, והשוותה בין ההדגשים השונים בכל אחת מן התרבויות{{הערה|שם=הערה מספר 20|Yael Enoch, "Contents of Tour Packages: A cross-cultural comparison", '''Annals of Tourism Research''', vol. 23(3), 1996, pp. 599-616.}}. בפרסומים אחרים, שנכתבו עם עמיתתה רונית גרוסמן, הן חקרו מאפייני [[בלוג|בלוגים]] של ישראלים שטיילו ל[[הודו]], ואת האופן שבו הנחות תרבותיות לגבי [[מגדר]] ו[[גיל]] מעצבות את חוויית הטיול{{הערה|שם=הערה מספר (21|Ronit Grossman, Yael Enoch, "My Trip to India": "India" and the "West" in online Journey Diaries. The Center for Tourism & Cultural Change, Sheffield Hallam University. International Conference on "Tourism & Literature: Travel, Imagination & Myth". (2004, Harrogate, UK).}}{{הערה|שם=הערה מספר 22|רונית גרוסמן ויעל אנוך, "הטיול שלי להודו": ניתוח יומני מסע מקוונים. הכנס השנתי ה-36 של האגודה הסוציולוגית הישראלית. (2005, תל-חי).}}{{הערה|שם=הערה מספר 23|Ronit Grossman, Yael Enoch, "Writing while traveling or traveling while writing: on-line travel journals written by Israeli women". ISA world congress of sociology. (2006, Durban, South Africa).}}{{הערה|שם=הערה מספר 24|יעל אנוך ורונית גרוסמן, "'מטיילות-כותבות' - יומני מסע מקוונים של נשים". כנס "שיח ומגדר בישראל". (2007, אוניברסיטת בר-אילן).}}. כמו כן, הן השוו בין מאפייני שיח-הבלוגים שכותבים מטיילים ישראלים, לבין מאפייני שיח-הבלוגים של מטיילים דנים שנסעו לטיול בהודו{{הערה|שם=הערה מספר (25|Yael Enoch, Ronit Grossman, "Cosmopolitans" and "Provincials" in On-line Diaries of Travelers to India. Took place at the ISA world congress of sociology. (2008, Barcelona, Spain).}}{{הערה|שם=הערה מספר 26|Yael Enoch, Ronit Grossman, "Blogs of Israeli and Danish backpackers to India", Annals of Tourism Research, vol. 37(2), 2010, pp. 520-536.}}.
 
==לאחר פרישתה==
לאחר פרישתה לגמלאות (בשנת 2006), תכננה אנוך לכתוב ספר מ[[פרספקטיבה]] אישית על חוויותיה כילדה יהודיה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומר ולראיין אנשים בני גילה שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה, והועברו לשבדיה ה[[מדינה נייטרלית|ניטראלית]], כדי להצילם. היא ראיינה נחקרים ואספה חומר, והיא השתתפה בכמה ימי עיון של חוקרי-שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב-יד מוגמר.
 
כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה, היא גם תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה?" של [[ליזי דורון]] ([[סופר|סופרת]] ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), שעוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבין בני [[הדור השני לשואה|הדור השני של ניצולי שואה]]{{הערה|שם=הערה מספר (27|ליזי דורון, '''למה לא באת לפני המלחמה''', תל-אביב, חלונות/גוונים, 1998.}}{{הערה|שם=הערה מספר 28|Lizzie Doron, '''Hvorfor kom du ikke fØr krigen?''' (Oversat fra hebraisk af Yael Enoch), KØbenhavn, Forlaget Goldberg & Mor, 2010.}}.
 
==קישורים חיצוניים==