ברטה פון זוטנר – הבדלי גרסאות

ה[[ברון|ברונית]] '''ברטה פון זוּטנֶר''' (גרמנית: '''Bertha von Suttner''';{{כ}} [[9 ביוני]] [[1843]] - [[21 ביוני]] [[1914]]) הייתה [[פציפיסט]]ית, [[סופר]]ת [[צ'כיה|צ'כית]]-[[אוסטריה|אוסטרית]], ו[[פעיל שלום|פעילת שלום]]. בשנת [[1905]] הייתה לאישה השנייה שקבלהשקיבלה פרס נובל והראשונה שקיבלה את [[פרס נובל לשלום]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866547,00.html|title=פרס (כמעט) לגברים בלבד|last=בוחבוט|first=ירון דרוקמן והגר|date=2016-10-14|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-01-18}}}} וכלת הפרס האוסטרית הראשונה.

ברטה פון זוטנר נולדה בשנת 1843 וגדלה למשפחת [[אצולה]] באחד המבנים המפורסמים של העיר [[פראג]] (ארמון גולץ-קינסקי). הוריה, איש הצבא האוסטרי, (פילדמרשל-לוטננטלויטננט) פרנץ דה פאולה יוזף גרף קינסקי פון וכיניץ אונד טטאו (Franz de Paula Josef Graf Kinsky von Wchinitz und Tettau), וסופי וילהלמינֶה פון קרנר (Sophie Wilhelmine von Körner), שהייתה צעירה ממנו בחמישים שנה. סופי הייתה [[אומנת]] למשפחות עשירות. זוטנר הורחקה מהאריסטוקרטיה האוסטרית הגבוהה בשל מוצאה המעורב.

בילדותה התגוררה זוטנר ב[[ברנו]]. כנערה, הצטיינה זוטנר בשפות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ואנגליתו[[אנגלית]] תחת השגחתם של מורים פרטיים. היא גם הייתה [[פסנתרן|נגנית פסנתרפסנתרנית]] ו[[זמרת]] חובבנית מצטיינת.

בקיץ [[1856]], אמה ודודתה של זוטנר יצאו להמר בו[[ויסבאדן]], בתקווה לשוב עם הון גדול. אולם, ההפסדים שלהן היו כה כבדים שהן נאלצו לעבור לגור בו[[וינה]]. במהלך ה[[מסע]], זוטנר קיבלה הצעת [[נישואין]] מהנסיך פיליפ זוצו זאייןזיין-ויטגנשטיין-ברלבורג (Philipp zu Sayn-Wittgenstein-Berleburg), שנדחתה בשל גילה הצעיר. המשפחה חזרה לוויסבאדן בשנת [[1859]], אך גם מסעם השני נכשל באופן דומה והם נאלצו לעבור לבית קטן ב[[קלוסטרנויבורג]] {{אנ|Klosterneuburg}}. זמן קצר אחרי מאורעות אלה, זוטנר פרסמה נובלה ראשונה. זוטנר ואמה המשיכו לנסות להמר ולחפש חתן אמיד כלכלית. תוכניות אלו לא עלו יפה.

בשנת [[1873]] זוטנר מצאה זוטנר תעסוקה כמורה פרטית ובת לוויה לארבע בנותיו של קארל פון זוטנר (Karl von Suttner), שהיו בגילאי 15–20. משפחת זוטנר גרה במרכז וינה במהלך השנה, ובילתה את חופשת הקיץ בטירת הרמנסדורף (Schloss Harmannsdorf) בדרום אוסטריה. זוטנר חיבבה את ארבע תלמידותיה הצעירות, שנתנו לה את שם החיבה Boulotte, בשל גמלוניותה, שם שהיא מאוחר יותר אימצה ככינוי ספרותי בצורת "B. Oulot". באותה עת היא התאהבה בארתור גונדאקר (Arthur Gundaccar), שהיה צעיר ממנה בשבע שנים. הם התארסו, אך לא יכלו להינשא בגלל התנגדותה של משפחת פון זוטנר. בשנת [[1876]], בעידוד מעסיקיה, זוטנר ענתה למודעה בעיתון, והפכה לזמן קצר למזכירתו ומנהלת משק הבית של [[אלפרד נובל]] בפריז. בשבועות הספורים שלה בתפקיד, זוטנר ונובל הפכו לידידים. אולם היא חזרה לווינה כדי להתחתן עם גונדאקר.