עלינו לשבח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 78:
הרב [[יום טוב ליפמן מילהויזן]] מספר שבשנת [[ה'קנ"ט]] טען [[פסח פטר|פטר]], [[משומד]] נוצרי, אשר שמו היהודי הקודם היה פסח, בן [[המאה ה-14]], שהמשפט "שהם משתחוים להבל וריק" מכוון כנגד אמונתם של ה[[נוצרים]] מכיוון ש"וריק" שווה ב[[גימטריה]] ל"[[ישו]]". הרב ליפמן ענה לו: {{ציטוטון|אמרתי לו הנוצרים לא קראו לאלהיהם יש"ו. כי בלשונם נקרא יזו"ש. ובלשוננו נקרא ישו"ע. ענה ואמר אמת ומקצתכם קוראים לו ישו"ע וכן שמו לפי שהושיע להם מן הגיהנם.}}{{הערה|{{HebrewBooks|ליפמן מילהויזן|ספר נצחון|37598|סימן שמ"ז|עמוד=420}}}} היו גם שטענו שהצירוף "הבל וריק" מופיע כבר ב[[:s:he:ישעיהו ל ז|ישעיהו ל', פסוק ז']], מאות שנים לפני הופעת הנצרות{{הערה|שם=גזונדהייט|{{הארץ|בני גזונדהייט|'''מה הכיל הרי"ק שב"עלינו לשבח"?'''|1.899858|יולי 2003}}}}.
 
ב-[[28 באוגוסט]] [[1703]] הורה [[פרידריך הראשון, מלך פרוסיה]] ליהודים למחוק את המילים {{ציטוטון|שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ}}{{הערה|שם=גזונדהייט}}. וחייבם לומר את התפילה בקול כדי לוודא שאינם אומרים זאת. המשפט נשמט מ[[סידור]]ים רבים שנדפסו באירופה{{הערה|ראו למשל: {{HebrewBooks|שמחה בן שמואל מוויטרי|מחזור ויטרי|9377|סימן ש"ל|עמוד=577}} המכיל את הציון: "נמחק בכונה"}}. בתפילות ה[[יהדות רפורמית|רפורמיות]] ו[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיביות]] נשמט משפט זה על מנת לא לפגוע בבני דתות אחרות.
 
תפילת עלינו לשבח הוזכרה לעיתים קרובות על ידי אנטישמים כהאשמות שהעלו נגד היהודים{{הערה|{{הכרמל||פרייסען|1860/07/03|00402}}}}.
 
==טעמים לאמירת התפילה==