דאגלס מקארתור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור לחיל האוויר האמריקני
שורה 51:
{{הפניה לערך מורחב|המערכה בפיליפינים (1942-1941)}}
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] בדצמבר [[1941]] הושמד [[חיל האוויר האמריקני]] ב[[פיליפינים]] בעודו על הקרקע. היפנים פלשו לפיליפינים ומקארתור הסיג את חייליו בפני הכח היפני.{{הערה|{{דבר||נשלחה עזרה גדולה מאמריקה לפיליפינים|1941/12/30|00105}}}} לאחר כמה שבועות של נסיגה, מצא עצמו מקארתור, עם כשמונים אלף מחייליו (חמישה עשר אלף אמריקנים, ושישים וחמישה אלף פיליפינים) מחופר בחצי האי [[באטאן]], ובאי [[קורג'ידור]]. היפנים ניהלו מצור על שני ריכוזי הצבא ויצאו להתקפות חוזרות ונישנות על הנצורים. מקארתור פיקח באופן אישי על שדה הקרב, והוא ומשפחתו (בנו ארתור היה אז כבן ארבע) חוו ביחד עם החיילים את ההפגזות ואת הרעב.
 
בחודש פברואר [[1942]], משנראה היה כי כניעת הנצורים היא בלתי נמנעת, הורה הנשיא רוזוולט למקארתור לעזוב את האי ולפקד על הצבאות האמריקנים בדרום האוקיינוס השקט. עם הגיעו למקום מבטחים ב[[אוסטרליה]], נשא נאום בו הבטיח לעם הפיליפיני את הבטחתו המפורסמת "שוב אשוב" (I Shall Return).