מנחם נחום קפלן – הבדלי גרסאות

לאחר זמן מסוים החליט לנסוע ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]] שבה כונה "ה[[מתמיד]] מ[[ז'מוט]]", אך לימודיו שם לא ארכו זמן רב כי הכבוד הרב שהעניקו לו ציער אותו, ועבר ל[[קובנה]] כדי ללמוד שם ב[[פרישות]] במשך מספר שנים. בפנקסי קהילת קובנה נכתב על אורח חייו שם, וכתוב שם שהיה לומד תורה במשך חודש-חודשיים בלי לדבר בעניין אחר. לאחר תקופה כזו היה מטפל בעניינים אישיים כמו לתת לתיקון בגדים שיש לתקנם ולדרוש בשלומם של בני משפחתו ומכריו. את כל הוצאותיו רשם בפנקס שיועד לכך ולאחר מכן היה שב ללמוד. וכן מובא בפנקסי הקהילה שמ[[חודש]] [[אלול]] עד אחרי [[חג]]י חודש [[תשרי]] היה יוצא לעיירה קטנה כדי לעסוק בתורה וב[[עבודת ה']], וזאת בגלל שבתקופה זו של [[בין הזמנים]] במוסדות התורה, היו ילדי [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] בקובנה והסביבה באים לבית הכנסת הגדול בעיר ובמצב זה קשה להתרכז בלימוד התורה כפי שרצה ר' מנחם נחום. הוא היה עמל בלימוד התורה בלי לשוחח עם כל אדם שהוא בדברי חולין וממעט ב[[שינה]] ו[[אכילה]]. כשהתאספו בני העיירה בבית הכנסת שלה, ר' מנחם נחום, שהיה [[דרשן]] מחונן, דרש לפניהם בהתרגשות על [[חורבן בית המקדש]] ו[[גלות]] ה[[שכינה]] ועוררם ל[[תשובה (יהדות)|תשובה]]. ב[[שמחת תורה]] היה רוקד בהתלהבות עם בני העיירה, תוך שהוא שר שירים מחורזים ב[[יידיש]], שירים שחיבר העוסקים בתורה וב[[מוסר]], ברוב התלהבותו אף קפץ על השולחנות ורקד עליהם. ואומר ליהודי העיירה: {{ציטוטון|'הללוהו בתוף ובמחול' - אני התוף המעורר אתכם, צאו במחול לכבוד התורה!}} לאחר החגים חזר לקובנה, וכך היה עושה כל שנה במשך תקופת שהותו בעיר.

 

 

ב[[תקצ"ג]] חותנו ירד מנכסיו בגלל עלילה שהעלילו עליו ונאלץ לעזוב את נסוויז', ועקר ל[[הורודנה]] ואליו הצטרף חתנו עם משפחתו. בהורודנה למד בבית הכנסת 'חברה ש"ס' הנודע ושם עסק בתורה לצד תלמידי חכמים גדולים נוספים. לאחר 3 שנים חלה מאוד והרופאים ציווהו להפסיק לעמול בתורה ולבצע תרגילי [[התעמלות]]. מסיבה זו קיבל ר' מנחם נחום את משרת שמש בית הכנסת ועסק בעבודות גופניות כדי לחזק את גופו כשהוא ממשיך ללמוד בעל פה בזמן ביצוע המלאכות האלה. כשהחלים החל להעביר שיעורים לבעלי-בתים וללומדים צעירים. בתרי"ט חלה ב[[קדחת]] שלא אפשרה לו ללמוד תורה בספרים, אך המשיך לקיים את שיעוריו למרות המאמצים הרבים שהיו כרוכים בכך.