דאסטי ספרינגפילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לYou Don't Have to Say You Love Me
שורה 15:
 
== שיא הקריירה (1964 - 1969) ==
ב-[[17 באפריל]] 1964 יצא לאור תקליט הבכורה של ספרינגפילד כזמרת סולו, "A Girl Called Dusty" ([[פיליפס רקורדס]]), שזכה להצלחה מרובה. לאחריו יצאה ספרינגפילד לסיבוב הופעות עולמי. ב[[דרום אפריקה]] הופיעה ב[[קייפטאון]] מול קהל מעורב, בניגוד לתקנות ה[[אפרטהייד]] וגורשה מהמדינה. בשנת 1965 הופיעה ב[[פסטיבל סן רמו]], אך לא הגיעה לגמר. עם זאת הגרסה האנגלית של השיר ששרה, "[[You Don't Have to Say You Love Me]]", הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. ספרינגפילד עצמה לא העריכה את השיר וקראה לו "[[שמאלץ]]".
 
ב-[[28 באפריל]] 1965 יזמה ספרינגפילד את "פלישת מוטאון" לבריטניה (על משקל "הפלישה הבריטית" של מוזיקה בריטית לארצות הברית){{הערה|1=[http://depthome.brooklyn.cuny.edu/isam/NewsletF05/RandallF05.htm Dusty Springfield and the Motown Invasion by Annie J. Randall]|שמאל=כן}} במסגרת מופע טלוויזיה בשם "The Sounds of Motown", ששודר בטלוויזיה הבריטית הוצגו לקהל להקות מוזיקת הנשמה של חברת התקליטים [[מוטאון]] מ[[דטרויט]], [[The Temptations]], ה[[סופרימס]], [[The Miracles]] עם [[סטיבי וונדר]] ומופע בו שיתפה ספרינגפילד פעולה עם [[מרתה ריבס והוונדלס]].