וסילי השני, נסיך מוסקבה – הבדלי גרסאות

'''וסילי השני''' (ב[[רוסית]]: '''Василий II Тёмный'''{{כ}}; [[15 במרץ]] [[1415]] - [[27 במרץ]] [[1462]]) היה [[נסיך מוסקבה]], ורוב תקופת שלטונו התאפיינה במאבקים פנימיים כנגד בני דודיו.

 

וסילי קיבל את תואר נסיך מוסקבה בגיל 10, לאחר פטירת אביו [[וסילי הראשון, נסיך מוסקבה|וסילי הראשון]]. מינויו לתפקיד היה שנוי במחלוקת מכיוון שדודיו היו בחיים ואחד מהם - [[יורי דמיטרייביץ']], הוזכר על ידי [[דמיטרי דונסקוי]] כיורש לאחר וסילי הראשון, ולאור זאת לא הסתיר יורי את שאיפותיו. מיד לאחר מותו של וסילי הראשון נמלט יורי ל[[גאליץ']] (עיר באזור מוסקבה) והחל במשא ומתן עם אצילי מוסקבה. אף צד לא רצה להתחיל במלחמה פנימית כוללת, ובתיווך ראש [[הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית]], [[ארכיבישוף מטרופוליטני]] פוטי סוכם לדחות את הנושא ולקבל את הכרעת [[חאן (תואר)|חאן]] [[אורדת הזהב]]. בשנת [[1427]] נסעו וסילי ואימו [[סופיה ויטובטובנה|סופיה]] לאביה, [[ויטאוטאס הגדול]], דוכס [[הדוכסות הגדולה של ליטא|ליטא]] וביקשה את עזרתו. במצב זה התקשה יורי להתמודד על תפקיד נסיך מוסקבה ובשנת [[1428]] הבטיח להפסיק את המאבק.

 

בשנת [[1430]] נפטר דוכס ליטא [[ויטאוטאס הגדול]] וזמן קצר לאחר מכך נסע יורי לחצר חאן [[אורדת הזהב]] במטרה להשיג הכרעה לטובתו. מן הצד השני, נסע גם וסילי אל החאן. וסילי היה מוקף ביועצים שבראשם עמד איוואן וסוולז'סקי, אשר היה בעברו יועץ סבו ואביו. הבוררות החלה באביב [[1432]], ו[[יורי דמיטרייביץ']] התבסס על צוואת [[דמיטרי דונסקוי]]. טענות וסילי, בהתאם להחלטת יועציו התבססו על בקשות לשמירת המצב הקיים וכללו שבחים רבים לחאן. דברי השבח עשו את שלהם והחאן החליט שעל וסילי להמשיך למשול ב[[מוסקבה]]. בהיותו בחצר החאן הבטיח וסילי ליועצו הראשי, איוואן וסוולז'סקי, להתחתן עם ביתו, אך בדרכו חזרה למוסקבה הפר את הבטחתו והתארס עם בת אצולה אחרת. דמיטרי וסוולז'סקי נפגע קשה, עזב את מוסקבה ועבר לצידו של יורי.

 

 

בניו של יורי לא קיבלו את החלטת אביהם, המשיכו במאבק ובקרב שנערך בשנת [[1434]] ניצחו את כוחותיו של וסילי. כאשר נודע שבין הכוחות שהשתתפו בקרב היו גם אנשיו של יורי ערך וסילי פשיטה על גאליץ' ושרף אותה. באביב 1434 זכה הכוח המשולב של יורי ובניו בניצחון חשוב על צבאו של וסילי, אשר נמלט ל[[ניז'ני נובגורוד]] והחל בהכנות לנסיעה ל[[אורדת הזהב]]. כאן נודע לו ש[[יורי דמיטרייביץ']] נפטר ובנו, [[וסילי הפוזל]] החל למשול במוסקבה. אחיו של וסילי הפוזל לא תמכו בו ועברו לצידו של וסילי השני. כתוצאה מכך גורש וסילי הפוזל ממוסקבה וחתם על הסכם לפיו הבטיח שלא ימשיך בניסיונות לקבל את נסיכות מוסקבה. תקופת השלום לא ארכה זמן רב ובשנת [[1435]] התחדש המאבק. בקרב המכריע גברו כוחותיו של וסילי השני, וסילי הפוזל נלקח למוסקבה. בהוראתו של וסילי השני נעקרו עיניו.

 

בשנת [[1439]] החל החאן של [[קאזאן]] לפשוט על נסיכות מוסקבה, ווסילי עזב את העיר במטרה לאסוף כוחות. מוסקבה עמדה במצור של עשרה ימים ולא נכבשה. בשנת [[1445]] החלה מערכה חדשה בין נסיכות מוסקבה לבין [[חאנות קאזאן]]. לאחר שכבשו את [[ניז'ני נובגורוד]], ניצחו הטטרים בקרב המכריע על [[נהר קמנקה]] והנסיך נלקח בשבי. בהמשך שולם עבור שחרור הנסיך [[כופר נפש|כופר]] גדול במיוחד, ולצורך איסוף הכסף הוגדלו באופן משמעותי המיסים לקופת הנסיך, מה שגרם להתמרמרות בקרב האצולה. בשנת [[1446]] כבשן כוחות הקושרים בראשות [[דמיטרי שמיאקה]], אחיו של [[וסילי הפוזל]], את מוסקבה ועצרו את אימו ואשתו של הנסיך, בעוד וסילי עצמו היה באותה תקופה מחוץ לעיר. תוך מספר ימים נעצר וסילי, עיניו נעקרו וביחד עם אשתו נשלח לעיר [[אוגליץ']]. חלק מאצילי הנסיכות עברו לתמוך בנסיך החדש - [[דמיטרי שמיאקה]] וחלק המשיכו בתמיכתם בוסילי ונאספו ב[[הדוכסות הגדולה של ליטא|ליטא]]. בשנת 1446 שחרר דמיטרי שמיאקה את וסילי במטרה לסיים את הסכסוך. בתמורה הבטיח וסילי שלא ינסה להחזיר לעצמו את השלטון, אך רוב תומכיו דרשו ממנו להתחיל במאבק מזוין להשבתו לכס הנסיכות. לאחר שגם ראשי הכנסייה ונסיך טבר הדומיננטי הצטרפו לכוחות התומכים, החל וסילי במאבק בתמיכת כוחות שבאו מליטא. תוך פרק זמן קצר החזיר וסילי לעצמו את השלטון ודמיטרי שמיאקה חתם על חוזה שלום. היה זה שלום שברירי מאוד ובמהלך השנים [[1448]]–[[1452]] היו מספר אירועים אלימים ביניהם, עד שבסופו של דבר נתפס דמיטרי שמיאקה והורעל בשנת [[1453]]. לאחר מותו המשיך וסילי את המאבק כנגד תומכיו של דמיטרי ונסיכויותיהם אוחדו עם נסיכות מוסקבה.

 

החל מהמחצית השנייה של שנות ה-50 של [[המאה ה-15]] היה למעשה בנו הבכור של וסילי, [[איוואן השלישי]], השליט לצד אביו העיוור. וסילי השני נפטר בשנת [[1462]] מ[[שחפת]].

 

==קישורים חיצוניים==