אלבטרוסיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למינים פולשים
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 18:
'''אַלְבַּטְרוֹסִיִּים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|128}}}} ([[שם מדעי]]: '''Diomedeidae''') היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[עופות ימיים]] מצויים מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] ה[[יסעוראים]], הכוללת את המינים הגדולים ביותר בסדרתם ומבין הגדולים שבעופות הימיים. האלבטרוסים נפוצים בעיקר ב[[האוקיינוס הדרומי|אוקיינוס הדרומי]] ובצפון [[האוקיינוס השקט]]. הם אינם מצויים בצפון [[האוקיינוס האטלנטי]], אף על פי ששרידי [[מאובן|מאובנים]] מעידים שבעבר היו נפוצים גם שם. הם ידועים ביפי [[תעופה (בעלי חיים)|מעופם]], ובהדר מוטת כנפיהם הרחבה.
 
האלבטרוסים הם בין הגדולים שב[[עופות]] המסוגלים לעוף. [[מוטת כנפיים|מוטת הכנפיים]] של אחד המינים במשפחה, ה[[אלבטרוס נודד|אלבטרוס הנודד]], מגיעה ליותר מ-{{יחידות|350|ס"מ|רגל|קישור=כן}}, והיא הגדולה ביותר מבין כל העופות החיים בימינו. מבחינה [[מיון עולם הטבע|טקסונומית]], בדרך כלל מחולקים האלבטרוסים בדרך כלל לארבעה [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] שונים, אך קיימות מחלוקות בנוגע למספר ה[[מין (טקסונומיה)|מינים]] המדויק.
 
האלבטרוסים מיומנים מאוד בתעופה, והם משתמשים בטכניקות שונות לניצול מוטת כנפיהם וכוחם, כדי לגמוא בקלות מרחקים עצומים במעוף יחיד ורצוף, תוך הפעלת מאמץ קטן ככל האפשר. [[תזונה|תזונתם]] מבוססת על [[דיונונים]], [[דגים]] ו[[קריל]] שאותם הם צדים על ידי צלילה לאוקיינוס או סמוך לפני המים; בנוסף, הם ניזונים לעיתים גם משיירי מזון שמשאיר אחריו האדם. מינים מסוימים מסוגלים לעוף מספר ימים ללא עצירה לחניה ולמנוחה.
 
האלבטרוסים מקננים במושבות גדולות השוכנות בדרך כלל ב[[אי]]ים מרוחקים באוקיינוס, לעיתים לצד מינים אחרים של עופות ימיים. האלבטרוסים הם [[מונוגמיה|מונוגמיים]]. הקשר בין ה[[זכר]] ל[[נקבה]] מטופח במשך מספר שנים, וכולל מצגי חיזור דמויי ריקוד, ונמשך ברוב הפעמים עד למותומותו של אחד מבני הזוג. האלבטרוסים מגיעים ל[[בגרות מינית]] בגיל חמש שנים לערך. בכל עונת רבייה, המתרחשת אחת לשנתיים, מוטלת [[ביצה]] אחת גדולה יחסית שצבעה [[לבן]].
 
מבין 21 מיני האלבטרוסים המוכרים על ידי [[IUCN]], {{כ}}19 נתונים ב[[סכנת הכחדה]]. בעבר הייתה ירידה באוכלוסיית האלבטרוסים שנגרמה כתוצאה מה[[ציד]] הבלתי-מבוקר של האלבטרוסים בשל [[נוצה|נוצותיהם]], אך כיום מאוימים האלבטרוסים הן מ[[דייג]]ים המשתמשים ב[[מערך חכות|מערכי חכות]] שבהם נלכדים האלבטרוסים, הן מצד [[מין פולש|מינים הפולשים]] לסביבת המחיה הטבעית שלהם, כגון [[חולדה|חולדות]] ו[[חתול הבית|חתולים]] שאוכלים את ביציהם, את גוזליהם ואת הבוגרים המקננים, הן בשל [[זיהום הסביבה|זיהום]] [[בית גידול|בתי הגידול]] שלהם, והן מהירידה בכמות ה[[דגים]] באזורים רבים, בעיקר בגלל [[דיג]] יתר.