מפלגת המרכז הגרמנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קונרד אדנאואר ==> קונראד אדנאואר |
||
שורה 28:
מפלגת המרכז נחשבה אדישה למדי לשאלה היהודית. בכמה חוגים בתוכה, בייחוד בארגוני האיכרים הקתוליים, רווחו נטיות אנטישמיות-עממיות, אך היא עצמה כמפלגה מעולם לא השתמשה במדיניות או בתעמולה אנטישמית. אחד ממנהיגי המפלגה, היינריך קרונה (Heinrich Krone), נמנה עם מייסדי הליגה למלחמה באנטישמיות.
מפלגת המרכז סלדה ברובה מהיטלר ומן הנאצים אך עם עליית כוחם האלקטורלי טעתה לחשוב שתוכל לעשות אתם עסקה קואליציונית כלשהי ולרסנם. כאשר מונה היטלר כקאנצלר בינואר [[1933]] הוא ניהל עמה משא ומתן קואליציוני למראית עין והטעה את מנהיגיה לחשוב שכוונותיו רציניות. המפלגה הצביעה בעד חוק ההסמכה ברייכסטאג, שהעניק לממשלת היטלר סמכויות בלתי מוגבלות למעשה, מתוך אמונה שבכך תציל את קיומה; אך היטלר הכריח אותה להתפזר, ומנהיג המפלגה, הכומר יוזף קאאס (Josef Kaas), נאלץ לברוח מגרמניה כדי להינצל ממאסר ובילה את כל שנות הרייך השלישי כגולה בוותיקן. הקאנצלר-לשעבר וירת, שנחשב נציג המגמה השמאלית במפלגה, ברח לשווייץ. מנהיג המפלגה במועצת המדינה של פרוסיה,
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] נוסדה המפלגה מחדש. ראש הממשלה הראשון של [[נורדריין-וסטפאליה]], המדינה המאוכלסת ביותר בגרמניה, היה ממפלגת המרכז. מאז זכתה המפלגה להצלחות מקומיות בלבד ולכשלונות בבחירות הכלליות, כנראה כיוון שהתחרתה עם ה-[[פוליטיקה של גרמניה#מפלגות|CDU]] על אותו קהל הבוחרים. סניפה הראשי של המפלגה נמצא כיום ב[[עיר]] דורמאגן (Dormagen) הגובלת ב[[קלן]].
| |||