|
היחס בין מחוננות ללקות פועל באופן הדדי בשני הכיוונים. קיימים גם מקרים רבים בהם [[לקות]] מטשטשת את המחוננות. לכן יש לאתר מחוננות גם בקרב אנשים בעלי לקויות בתחומים שונים (פסיכולוגי, נוירולוגי, פיזי, חברתי או משפחתי).{{הערה|{{פסיכולוגיה עברית|חנה דויד|אבחון ילדים מחוננים|2779|29 במאי 2012}}}}
== המחונן בישראל ==
{{ערך מורחב|המחונן בישראל}}
=== מסגרות למחוננים ===
קיימות מסגרות שונות לטיפוח מחוננים.
לגיל הרך קיימים מספר מרכזים, כדוגמת [[מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים]] ב[[ראשון לציון]], [[בית ספר אופק]] ב[[ירושלים]], [https://unicoola.co.il מרכז יוניקולה באזור השרון], [[מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים שלומי|מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים]] ב[[שלומי]] ומרכז מרו"ם באשדוד, המקיימים יום העשרה שבועי בשעות בית הספר. תהליך האיתור מבוסס בגיל הרך על סינון ראשוני על ידי הצוותים החינוכיים. למסגרות אלה אופי חוגי וקיימת התייחסות רבה לתחומים הרגשיים והחברתיים של הילדים הפוקדים אותם ואף קיימים שיעורי חברה.
החל מכיתה ג', ילדים שאותרו כמחוננים או כמצטיינים יכולים לצאת למסגרת העשרה במרכז אזורי. ילדים מחוננים יתקבלו לתוכנית הבוקר ואילו המצטיינים יתקבלו לתוכנית אחר הצהריים. בנוסף למסגרת יום השליפה, קיימת אפשרות (בעיקר באזורים עירוניים גדולים) לכיתות מחוננים במסגרת בית ספר רגיל, כבר בכיתות היסוד ועד סיום בית הספר התיכון. בנוסף לאפשרות ההצטרפות לכיתת מחוננים בבית הספר היסודי, ניתן להיבחן במבחני המחוננות בכיתה ו' כדי להצטרף לכיתת מחוננים בחטיבת הביניים.
במסגרת [[חטיבת ביניים|חטיבת הביניים]] קיימת מתכונת של יום שליפה (כאשר בכוונת האגף למחוננים להרחיב את המסגרת בהמשך גם ל[[בית ספר תיכון|חטיבה העליונה]]) וכיתות מחוננים. במסגרת החטיבה העליונה כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות למחוננים בהן כיתות מחוננים במסגרת בית הספר הרגיל ובתי ספר ייחודים למחוננים ומצטיינים, כגון [[מרכז מדעני העתיד]] ו[[נוער שוחר מדע]].
בנוסף קיימת מסגרת ל'מחונני העל' המאתרת כ-15 ילדים מחוננים בעלי [[IQ]] מעל 160 בשנתון, הזוכים להנחיה אישית על ידי [[מנטור]]ים ואנשי אקדמיה מובילים המתמחים בתחום העניין של הילד המחונן. לרוב הם כבר לומדים בכיתת מחוננים. הצטרפות למסגרת זו במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, משמעה לימודים אקדמיים תוך ויתור מוחלט על מסגרת בית הספר התיכון.
בנוסף לכל המסגרות הייחודיות קיימת אפשרות של האצה באמצעות "הקפצת כיתה" או באמצעות למידה של תחום דעת ספציפי עם תלמידים מכיתות גבוהות יותר. פתרונות מסוג זה, אם יוצעו, יתבססו על הערכת יכולתו של הילד להתמודד עם שינוי שכזה גם באספקטים רגשיים וחברתיים.
===שיטות חינוכיות להתמודדות עם ילדים מחוננים===
על הצוות החינוכי המלמד את הילדים המחוננים ללמוד ולהיות מגובה בצוות הדרכה המיומן בהתמודדות עם צרכים של ילדים מחוננים. כיום מסלול הכשרה לעובדי הוראה לתלמידים מחוננים עומד על כשנתיים. על המורים להיחשף לחומרים המותאמים לילדים המחוננים ושעשויים לענות על הצרכים המיוחדים לתלמידים הללו. לרוב מדובר בתכנים מסדר חשיבה גבוה המשתנה ומותאם גם הוא לרמות שונות, שכן גם המחוננות נעה על ספקטרום רחב. תוכנית הלימודים צריכה להיות גמישה ופתוחה ללמידה אחרת הפורצת את גבולות הכיתה ומאתגרת ומעודדת שיח פתוח ולמידה עצמאית ומשלבת בתוכה תוכניות העשרה מגוונות. חלק בלתי נפרד מהתוכנית היא גם זיהוי ואיתור מחוננים והתאמתם לקבוצת הלמידה המתאימה בהתאם ליכולת שכלית-חברתית-קוגניטיבית כך שיוכלו לעבוד באופן שיפרה אחד את השני ויימנע יצירת תסכול מסוגים שונים.
יש להתגבר על אתגרים רבים בבואנו ללמד ילדים מחוננים ועלינו להתאים כלים ואמצעים המותאמים אליהם. וירגולים (2007: דף 18) מציין כמה מהם:
אימון הצוות החינוכי בדגש על ילדים מחוננים.
התאמת חומרי הלימוד בהתאם לצרכים של קבוצות מותאמות בתוך קבוצת המחוננים.
התאמת תוכניות למחוננים עבור בתי ספר פרטיים וציבוריים.
טכניקות מתקדמות לאיתור מחוננים.
===מדיניות מדינת ישראל ומשרד החינוך לגבי ילדים מחוננים===
המדיניות של מדינת ישראל לגבי המחוננים עברה שינויים במשך השנים:
בשנת 1984 הנושא המרכזי במערכת החינוך היה טיפוח הילדים המחוננים, שמו דגש בעיקר על טיפוח הילדים המחוננים מהשכבות החברתיות הנמוכות.
בשנת 1988, נקבעה המדיניות לאיתור המחוננים, הגדרתם, הכנות תוכניות לימוד מיוחדות בעבורם והעברת תקציב להכשרת מורים מיוחדים בשבילם.
למדינת ישראל חשוב לפתח טכנולוגיה גבוהה ומדענים מצוינים אך היא לא מקדישה שעות לטובת המחוננים לכן אילוצים שונים נבנים בתוכנית הלימודים.
בשנת 1993, בעקבות הביקורת שנעשתה בעניין המחוננים נתגלה שחלק נרחב מן המדיניות שנקבעה לא הושמה. כגון: ועדה מיוחדת להגדרת המחוננות ותוכניות לימוד מיוחדות לתלמידים המחוננים לא פותחו במידה מספקת.
כיום- יש יותר דגש על אוכלוסיית המחוננים אך עדיין ישנם מקומות שבהם טיפוח המחוננות ואיתור הילדים לא נעשה. ישנם מקומות שבהם אכן נתנו דגש והתייחסות למחוננים ולאיתורם אך רק בגילאים מסוימים.
בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על מדיניות הממשלה לגבי טיפוח ילדים מחוננים, משרד החינוך התבקש לבחון ולבצע דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ.{{הערה|{{מממ|יובל וורגן|טיפוח תלמידים מחוננים במערכת החינוך|m01671|11 בדצמבר 2006}}}} במספר ערים בישראל קיימות כיתות מחוננים שפועלות כל השבוע אצל המגזר היהודי - חילוני. במגזר המוסלמי או הנוצרי קיימות מסגרות "יום שליפה" בו הילדים המחוננים יוצאים ביום ראשון לרוב (יום חופש) ליום בו הם לומדים ברמה גבוהה יותר.
===הבמה מחוננת לקולנוע ואנימציה===
פרויקט במה מחוננת לקולנוע ואנימציה{{הערה|[https://gifted.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=2900c7d0-a3b5-474d-8137-0926a9f6ba67&lang=HEB במה מחוננת ליצירה לתלמידים מחוננים ומצטיינים]. מחוֹנ-net}} הוא פרויקט של משרד החינוך המתקיים במספר בתי ספר ומרכזי מחוננים ומצטיינים בארץ מגילאי יסודי עד חטיבה בו התלמידים מפיקים סרט. בפרויקט מתקיים יום עיון בסינמטק תל אביב או במדעטק בחולון, בהם התלמידים מציגים פיצ'ים ואת הסרטים עצמם וכן סדנאות והרצאות בקולנוע. מטרת הפרויקט היא להעניק למחונן את האפשרות לבטא את עצמו דרך המדיום הקולנועי על פי תוכן עולמו. ניתן לראות דרך הסרטים שהתלמידים לאו דווקא עוסקים בנושאי המחוננות.
==המחונן בקולנוע==
| 