מנהיגות – הבדלי גרסאות

סקי.}} מקלה על הגדרת התופעה. כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים מפני שיש בידיו סמכות רשמית, לדוגמה - [[מלך]], [[מנהל]], [[קצין]] בכיר – קשה להבחין אם הם פועלים מתוך רצונם או מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות. השימוש בכח ישיר פועל באותו האופן - כאשר אדם מציית לאיום המלווה ב[[אקדח]] – הוא מציית לכוח. כאשר אדם מציית להוראות של [[רופא]] – הוא מציית לכוח המודרני: [[ידע]] ומומחיות.

 

שתי גישות בולטות בתחום המנהיגות מתייחסות לשני מרכיבים עיקריים: הראשונה, גישת התכונות, מתייחסת למנהיג, כאשר המנהיג הוא אדם הניחן בתכונות מולדות יוצאות דופן, שמכוחן הוא משפיע. השנייה, הגישה המצבית, מתייחסת למצב, כאשר הנסיבות, ולא התכונות או המאפיינים של המנהיג, הן הקובעות את ההשפעה. כיום, חקר המנהיגות מתמקד בגישה שלישית, הרואה במנהיגות יחסי גומלין בין מנהיגים לבין מונהגים. תופעת המנהיגות נובעת מהתייחסות גומלין סובייקטיבית כלשהי, ומסבירה מדוע אדם מסוים ייתפס ויוכר כמנהיג.