הבדלים בין גרסאות בדף "קשירה רפואית"

(א) כתיבה לא אנציקלופדית, (ב) הערך הוא על קשירה רפואית ולא על מה שורה בבתי כלא, (ג) זה שמישהו אמר פעם אחת את המילים "קשירה כימית" בהופעה בוועדה כלשהי של הכנסת זה לא מספיק
(דייקתי את מה שכתבתי קודם)
((א) כתיבה לא אנציקלופדית, (ב) הערך הוא על קשירה רפואית ולא על מה שורה בבתי כלא, (ג) זה שמישהו אמר פעם אחת את המילים "קשירה כימית" בהופעה בוועדה כלשהי של הכנסת זה לא מספיק)
לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו.
כך למשל פורסמו בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית, לראשונה, מקרים חריגים של ניצול לרעה על ידי הפסיכיאטרים של שיטת הרגעה זו.
 
חשוב לציין לשם ההשוואה, ששיטת קשירת מטופלים איננה מוגבלת לבתי חולים פסיכיאטריים והיא נפוצה אף הרבה יותר בבתי סוהר ובמעצרים על פי דיווחי התקשורת. בנסיבות אלה הקושרים לא מתיימרים לומר שהקשירה נעשית לשם ריפוי העציר או האסיר, אלא יש הודאה גלויה בכך שמדובר בהשלטת משטר פחד ושליטה בכלואים ושהפעולה נעשית בכדי להעניש.
 
כמו כן, לצד הקשירה הפיזית הרגילה, קיימת גם צורה של [[קשירה כימית]] שבה משתמשים בכמות גבוהה של תרופות כימיות כדי ליצור את ההשפעות של הקשירה הפיזית (סבל והרגעה כלפי חוץ עד הכנעת המטופל) באמצעות זריקות בכפייה.
 
== ראו גם ==