אליעזר בן-יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למפה לאוזן |
|||
שורה 62:
בשנת [[1913]] היה בן-יהודה שותף ל"[[מלחמת השפות]]" – הוויכוח על מקומה של העברית המתחדשת במערכת ה[[חינוך]] היהודי בארץ ישראל. הוויכוח פרץ בשל דרישתה של [[חברת עזרה|חברת "עזרה"]], שסיפקה מימון להקמת הטכניון, ששפת ההוראה במוסד זה תהיה [[גרמנית]]. הוויכוח התרחב לשאר מערכת החינוך בארץ. בפברואר [[1914]] הסתיימה "מלחמת השפות" בניצחונם של תומכי העברית. בשנת [[1919]] שכנע את [[הנציב העליון]] [[המנדט הבריטי|הבריטי]], [[הרברט סמואל]], להכריז על העברית כאחת משלוש [[שפה רשמית|השפות הרשמיות]] של [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]].
אליעזר בן-יהודה נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ו בכסלו]] [[תרפ"ג]] ([[16 בדצמבר]] [[1922]]) ממחלת השחפת,{{הערה|[http://www.beit-ben-yehuda.org/he/about/history/ הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה], באתר בית בן יהודה}} ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. ה[[היסטוריון]] [[אורי קציר]] מספר כי [[חברה קדישא]] סירבה לקבור את בן יהודה משום שנחשב בעיני ראשיה ובעיני רבים מחבריה כ[[כופר (אמונה דתית)|כופר]]. דבר הסירוב פשט
קברו נמצא בחלקה מגודרת בחלקת הקדושים כשלצידו קבר בנו איתמר וקברה של חמדה, אשתו השנייה.
| |||