הבדלים בין גרסאות בדף "מבקר אמנות"

הוסרו 608 בתים ,  לפני 11 חודשים
←‏חשיבות הביקורת: הערך עוסק בביקורת תרבות ברמת המאקרו, אין מקום לרדת לרזולוציות של קולנוע ישראלי-ימני שזהו המיקרו של המיקרו
(←‏חשיבות הביקורת: הוספתי, עם עריכה קלה שלי, לבקשתו של בן נחום.)
(←‏חשיבות הביקורת: הערך עוסק בביקורת תרבות ברמת המאקרו, אין מקום לרדת לרזולוציות של קולנוע ישראלי-ימני שזהו המיקרו של המיקרו)
ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק [[מיכאל שווילי]], לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה וה[[קופה רושמת|קופה]] צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] "לגמוז", על שם המבקר [[חיים גמזו]] שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי [[אפרים קישון]]. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר [[מאיר שניצר]] בידי [[דודו טופז]].
 
לפי המבקר ד"ר [[דוד שפרבר (מבקר אמנות)|דוד שפרבר]] יצירת אמנות תיחשב "איכותית" בזכות תמיכת מספר מוקדים, שמבקרי אומנות אחד מהם, וכפי שהגדיר זאת הסוציולוג [[פייר בורדייה]]: "שיפוטה של יצירה תלוי באיכות השיח המתהווה סביבה בשדות הייצור התרבותיים". לפי ד"ר שפרבר, תופעה זו משפיעה על מיעוט יצירות אמנות "ימניות" שנחשבות איכותיות. אדם צחי (מרצה לקולנוע בחוג לתקשורת ב[[מכללת הרצוג]]) מסכם כי "היעדרו של קולנוע לאומי מן התודעה התרבותית הישראלית קשור במחסור בכתיבה ביקורתית ומחקרית סביב הסרטים הללו – הבוחנת אותם מנקודת מבט לאומית ומאגדת אותם כקבוצה נבדלת מבחינה תמטית בקולנוע הישראלי."<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hashiloach.org.il/%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2/|כותרת=הטובים לביקורת הקולנוע|אתר=השילוח|תאריך=2018-12-10|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-12-12}}</ref>.
 
==ראו גם==