הכנסת העשרים ושתיים – הבדלי גרסאות

חוסר יכולתה של ממשלת המעבר, שצפויה לכהן לפחות עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את [[תקציב המדינה]] לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב וב[[גירעון]] תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת [[חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה)|בחירות ישירות לראשות הממשלה]] בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך [[הבחירות לכנסת|בחירות כלליות]] לכנסת העשרים ושלוש, או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת לתקופה קצרה יותר כגון של כ-45 יום או כ-60 יום. כמו כן הציעו חברי כנסת שונים לבטל בחקיקה של [[הוראת שעה]] את [[יום השבתון]] הקבוע ב[[חוק הבחירות לכנסת]] לכל יום שבו נערכות [[בחירות לכנסת]], על מנת להפחית את עלות הבחירות למשק המדינה. למרות הצעות אלה של חברי הכנסת, טענה מנכ"לית [[ועדת הבחירות המרכזית]] כי מסיבות לוגיסטיות ולשם קיום הוראות שונות ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שנועדו לשמור על תקינותו וטהרתו של הליך הבחירות, לא ניתן יהיה לקצר את תקופת 90 הימים לפני הבחירות הנקובה בחוק יסוד: הממשלה, וכן לא ניתן יהיה לבטל את יום השבתון ביום הבחירות.{{הערה|{{הארץ|יהושע בריינר|מנכ"לית ועדת הבחירות: לא נוכל להיערך לבחירות בזק, אין לנו עובדים וציוד|1.8225571|5 בדצמבר 2019}}}} עם זאת, בפועל, בסופו של דבר הועבר חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות בשבוע ויום, וזאת בשל העובדה שלולא כך, יום הבחירות היה נופל בחג הפורים, [[י"ד באדר]] [[ה'תש"ף]]. יום השבתון לא בוטל.{{מקור|סיבה=לפי מה שמופיע בלוח שנה, פורים נופל השנה ב-10 במרץ}}