הכנסת העשרים ושתיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זה נכון, אין צורך במקור. |
הפחתת עומס מפסקת הפתיחה (העברת תוכן לפסקה "פעולות עיקריות") |
||
שורה 17:
'''הכנסת העשרים ושתיים''' היא [[הכנסת]] המכהנת לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|הבחירות שהתקיימו]] ביום [[17 בספטמבר]] [[2019]], [[י"ז באלול]] [[ה'תשע"ט]]. הכנסת הושבעה ב-[[3 באוקטובר]] 2019, [[ד' בתשרי]] [[ה'תש"ף]].{{הערה|השבעת הכנסת נדחתה ביומיים: בשל יומיים של [[ראש השנה]], וביוזמת יו"ר הכנסת, גם בשל [[צום גדליה]] שחל למחרת}}
הכנסת ה-22 היא הכנסת הראשונה בה לאחר הבחירות, במסגרת המאמצים להקמת הממשלה, החלה תקופת 21 הימים לפני פיזור הכנסת על פי {{סחפ|חוק-יסוד: הממשלה|סעיף 10|סעיף 10}} ל[[חוק יסוד: הממשלה]] (תקופה זו התרחשה גם בשלהי תקופת [[הכנסת השבע עשרה]], אך בה לא בוצעו ניסיונות להקמת ממשלה). במהלך תקופה זו, [[חבר כנסת]] שיזכה להמלצה כתובה מצד 61 ח"כים יוכל לקבל מנשיא המדינה את המנדט להקמת ממשלה למשך 14 יום נוספים. תקופה זו הסתיימה ב-11 בדצמבר, והכנסת פיזרה את עצמה. על מנת להימנע מקיום הבחירות בתאריך המוגדר בחוק, [[10 במרץ]] [[2020]] ([[י"ד באדר]] [[ה'תש"ף]]), בשל חלותו של [[חג הפורים]] ביום זה,
הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת השנייה ברציפות שלא הביעה אמון בממשלה חדשה, ו[[ממשלת ישראל השלושים וארבע]], המכהנת מתחילת תקופת [[הכנסת העשרים]], תוסיף לכהן כ[[ממשלת מעבר]] עד הקמת ממשלה חדשה. ממשלת מעבר זו צפויה לכהן קרוב לשנה מבלי ששתי כנסות חדשות מביעות אמון בממשלה חדשה. בכך ימשיך להישבר שיא אורך כהונתה של ממשלת מעבר בישראל שלא זוכה לאמון הכנסת. כמו כן, הבחירות לכנסת תתקיימנה בפעם השלישית ברציפות, בתוך פחות משנה, ובכך יוסיפו גם להישבר שיא מספר הכנסות העוקבות שלא הביעו אמון בממשלה עם היבחרן, ושיא מספר מערכות הבחירות לכנסת המתקיימות בתוך פחות משנה.
חוסר יכולתה של ממשלת המעבר, שצפויה לכהן לפחות עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את [[תקציב המדינה]] לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב וב[[גירעון]] תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת [[חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה)|בחירות ישירות לראשות הממשלה]] בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך [[הבחירות לכנסת|בחירות כלליות]] לכנסת העשרים ושלוש, או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת לתקופה קצרה יותר כגון של כ-45 יום או כ-60 יום. כמו כן הציעו חברי כנסת שונים לבטל בחקיקה של [[הוראת שעה]] את [[יום השבתון]] הקבוע ב[[חוק הבחירות לכנסת]] לכל יום שבו נערכות [[בחירות לכנסת]], על מנת להפחית את עלות הבחירות למשק המדינה. למרות הצעות אלה של חברי הכנסת, טענה מנכ"לית [[ועדת הבחירות המרכזית]] כי מסיבות לוגיסטיות ולשם קיום הוראות שונות ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שנועדו לשמור על תקינותו וטהרתו של הליך הבחירות, לא ניתן יהיה לקצר את תקופת 90 הימים לפני הבחירות הנקובה בחוק יסוד: הממשלה, וכן לא ניתן יהיה לבטל את יום השבתון ביום הבחירות.{{הערה|{{הארץ|יהושע בריינר|מנכ"לית ועדת הבחירות: לא נוכל להיערך לבחירות בזק, אין לנו עובדים וציוד|1.8225571|5 בדצמבר 2019}}}} עם זאת, בפועל, בסופו של דבר הועבר חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות בשבוע ויום, וזאת בשל העובדה שלולא כך, יום הבחירות היה נופל בחג הפורים, [[י"ד באדר]] [[ה'תש"ף]]. יום השבתון לא בוטל.▼
==חלוקת המושבים==
{{הפניה לערך מורחב|הבחירות לכנסת העשרים ושתיים}}
שורה 200:
==פעולות עיקריות==
===חקיקה===
הכנסת העשרים ושתיים העבירה במהלך תקופת כהונתה שלושה חוקים. הראשון, תיקון הוראת שעה לחוק יסודות התקציב, מעניק מספר סמכויות לוועדות הזמניות של הכנסת, שעתידות לכהן עד השבעת [[הכנסת העשרים ושלוש]], בשל אי הקמת הממשלה.{{הערה|{{הצעת חוק|2083334|חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 - הוראת שעה)התש"ף-2019}}}}
שני החוקים הנוספים הם חוק התפזרות הכנסת ה-22{{הערה|{{הצעת חוק|2084458|הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019}}}} והוראות לבחירות הכנסת ה-23{{הערה|{{הצעת חוק|2084459|הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019}}}}, שמטרתם להסדיר את הקדמת הבחירות ל-[[2 במרץ]] 2020 ([[ו' באדר]] ה'תש"ף). החלטה זו הינה תקדימית בפני עצמה בשל העובדה שמדובר ביום שני, ולא ביום שלישי שהוא יום הבחירות הקבוע בחוק - זאת בשל העובדה שביום שלישי 3 במרץ, ז' באדר, חל [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע]]. בשל הרצון להימנע מקיום הבחירות ביום זיכרון, החליטו סיעות הכנסת על תקדים זה של קיום הבחירות ביום שני. הליך החקיקה הסתיים בשעות הלילה המאוחרות של 12 בדצמבר 2019 (אף שכבר הסתיים מנדט הכנסת להרכבת הממשלה, הליך החקיקה כיוון שכבר החל, התמשך גם מעבר לחצות הלילה) ובכך החל תהליך מערכת [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]].
▲חוסר יכולתה של ממשלת המעבר, שצפויה לכהן לפחות עד לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את [[תקציב המדינה]] לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב וב[[גירעון]] תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת [[חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה)|בחירות ישירות לראשות הממשלה]] בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך [[הבחירות לכנסת|בחירות כלליות]] לכנסת העשרים ושלוש, או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת לתקופה קצרה יותר כגון של כ-45 יום או כ-60 יום. כמו כן הציעו חברי כנסת שונים לבטל בחקיקה של [[הוראת שעה]] את [[יום השבתון]] הקבוע ב[[חוק הבחירות לכנסת]] לכל יום שבו נערכות [[בחירות לכנסת]], על מנת להפחית את עלות הבחירות למשק המדינה. למרות הצעות אלה של חברי הכנסת, טענה מנכ"לית [[ועדת הבחירות המרכזית]] כי מסיבות לוגיסטיות ולשם קיום הוראות שונות ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שנועדו לשמור על תקינותו וטהרתו של הליך הבחירות, לא ניתן יהיה לקצר את תקופת 90 הימים לפני הבחירות הנקובה בחוק יסוד: הממשלה, וכן לא ניתן יהיה לבטל את יום השבתון ביום הבחירות.{{הערה|{{הארץ|יהושע בריינר|מנכ"לית ועדת הבחירות: לא נוכל להיערך לבחירות בזק, אין לנו עובדים וציוד|1.8225571|5 בדצמבר 2019}}}}
==בעלי תפקידים==
{| class="wikitable"
| |||