אריה שכטר – הבדלי גרסאות

נוספו 518 בתים ,  לפני שנתיים
מ
על פי המבשר מאמש
מאין תקציר עריכה
מ (על פי המבשר מאמש)
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ אצל ראש הישיבה דאז [[משה יהושע הגר]] לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בהמשך למד ב[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]]. בתקופה זו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]].
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. שניים מגיסיו הם הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו. למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. נשא לאישה את אילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
 
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. שניים מגיסיו הם הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו. למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. נשא לאישה את אילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
 
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]], ב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ובמושבים.
בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], בעיצומה של [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]] נשלח בידי הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] ל[[שווייץ]] כדי להעביר ל[[רות בלוי]] הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה|1962/07/12|00410}}}}. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" '''הרב לייבל פרידמן''', יעד למתקפות של קנאי [[חסידות סאטמר]]{{הערה|ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, '''צדיק כתמר יפרח''', אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.}} שכטר שהיה אז [[יהלומים|יהלומן]] הוזמן ב-[[1963]] להעיד ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]]. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות{{הערה|{{הצופה||בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה|1963/07/12|00202}}.}}.
 
בעקבות פרשה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם שימש כ[[מנהל רוחני]] בישיבת חסידי [[סקווירה|סקווירה]] וכ[[ר"מ]] בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
 
במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן [[רפאל סולובייצ'יק]] מדי ליל [[תשעה באב]] ב[[כיכר השבת]] בירושלים.
 
בתו נשואה לרב [[יחיאל קלרמן]], ראש [[ישיבת ארחות תורה]] ובנו של הרב [[אורי קלרמן]]. בנו יעקב הוא [[מוהל]].
 
נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.
==חיים אישיים==
היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
 
בתואחת מבנותיו נשואה לרב [[יחיאל קלרמן]], ראש [[ישיבת ארחות תורה]] ובנו של הרב [[אורי קלרמן]]. בנו יעקב הוא [[מוהל]].
 
שניים מגיסיו הם הרב [[משה שטרנבוך]] והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו.
==סדרת ספריו==
בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. מסדרה מתוכננת נוספת, על התורה, יצא כרך על ספר שמות.
 
6,932

עריכות