להט"ב ויהדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nngnna (שיחה | תרומות)
שורה 10:
{{ערך מורחב|הומוסקסואליות בהלכה}}
 
===הומוסקסואליות זכרית===
[[ההלכה]] אוסרת על [[יחסי מין]] בין שני גברים, (לרבות [[הרהור עבירה]]), אינה מכירה ב[[נישואים חד-מיניים]],. וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.
 
באופן כללי, המעשה של משכב זכר זוכה לגינוי מוחלט בדברי הרבנים הרואים בו חטא חמור במיוחד. למשל, ה[[מהר"ל מפראג]] כותב: "ואין לך חטא והעדר מצד השלמת האדם יותר מזה"{{הערה|{{HebrewBooks|מהר"ל מפראג|באר הגולה - כרך שני, חלק שישי|42915|מהדורה בעריכת יהושע דוד הרטמן, מכון ירושלים, תשס"ג|עמוד=172}}}} ו"כי אין לך דבר מתועב ומגונה כמו משכב זכר"{{הערה|{{HebrewBooks|מהר"ל מפראג|חדושי אגדות - כרך רביעי, מסכת חולין|14199|ירושלים, תשכ"ד|עמוד=115}}}}. הרבנים לרוב אינם דנים בהומוסקסואל עצמו ובסיבות שהביאו לנטייתו, אולם ישנם המוצאים דיון כזה בדבריו של הרב [[משה פיינשטיין]], שכתב בשנת [[1976]] לאדם שביקש חיזוק בחזרה בתשובה מחטא של משכב זכר. הרב פיינשטיין כתב שהיצר הדוחף את ההומוסקסואל שונה מהיצר הדוחף לחטאים אחרים בכך שאין לטבע תועלת מיצר כזה, בעוד מיצר מיני הטרוסקסואלי יש לטבע את התועלת של הולדת ילדים. כמו כן, מציין הרב פיינשטיין שגם רשעים שחוטאים בחטאים אחרים מבזים את ההומוסקסואלים. אך באשר לגורם לתאווה ההומוסקסואלית הוא כותב{{הערה|{{HebrewBooks|הרב משה פיינשטיין|אגרות משה, חלק ו' - אורח חיים, חלק רביעי, סימן קט"ו|14677|בני ברק, תשמ"ב|עמוד=208}}}}:{{ציטוט|תוכן=...תאוה למשכב זכור, הוא נגד עצם התאוה, וגם רשעים אין להם תאוה לזה בעצם, אלא שכל התאוה הוא רק מחמת שהוא דבר אסור, והיצר הרע מסיתו להמרות נגד רצון הקדוש ברוך הוא|מקור=שו"ת אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קטו.|אנגלית=}}
{{ציטוט|תוכן=...תאוה למשכב זכור, הוא נגד עצם התאוה, וגם רשעים אין להם תאוה לזה בעצם, אלא שכל התאוה הוא רק מחמת שהוא דבר אסור, והיצר הרע מסיתו להמרות נגד רצון הקדוש ברוך הוא|מקור=שו"ת אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קטו.|אנגלית=}}
 
===לסביות===
ההלכה אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה לאיסור על משכב זכר.
במקרא נקבע שקיום יחסים בין גברים הוא עוון חמור, אך מקור האיסור על יחסי מין בין נשים הוא בדרשה על ה[[ספרא]] על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו". התלמוד אמנם מזכיר "נשים המסוללות זו בזו", אך דוחה את דברי רב הונא שלפיו הן פסולות לכהונה{{הערה|{{ויקיטקסט|יבמות עו א}}}}. ה[[רמב"ם]] הגדיר את המעשה כאסור אך שאין בו לאו מיוחד ולכן אין לוקין עליו מהתורה אך "ראוי להכותן מכת מרדות"{{הערה|"נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים אף על פי שמעשה זה אסור אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהיכנס לה ומלצאת היא אליהן." {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ח}}}}. רבים בחברה הדתית תופסים את מימוש ה[[נטייה מינית|נטייה המינית]] הלסבית כסותר את אורח החיים הדתי.
 
במקראבניגוד נקבעלמשכב שקיוםזכר יחסיםלו ביןהתייחסויות גבריםמפורשות הואכבר עוון חמורבמקרא, אך מקור האיסור על יחסי מין בין נשים הוא בדרשה על ה[[ספרא]] על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו". התלמוד אמנם מזכיר "נשים המסוללות זו בזו", אך דוחה את דברי רב הונא שלפיו הן פסולות לכהונה{{הערה|{{ויקיטקסט|יבמות עו א}}}}. ה[[רמב"ם]] הגדיר את המעשה כאסור אך שאין בו לאו מיוחד ולכן אין לוקין עליו מהתורה אך "ראוי להכותן מכת מרדות"{{הערה|"נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים אף על פי שמעשה זה אסור אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהיכנס לה ומלצאת היא אליהן." {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ח}}}}. רבים בחברה הדתית תופסים את מימוש ה[[נטייה מינית|נטייה המינית]] הלסבית כסותר את אורח החיים הדתי.
 
===התאמות מגדריות===