קיונג-וה צ'ונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
סזאר פרנק ==> סזר פרנק
שורה 29:
ב[[אירופה]] פגשה צ'ונג את המורה השני שלה, הכנר הנודע [[יוזף סיגטי]]. סיגטי לא רק שיכלל את מיומנותה בנגינה בכינור, אלא גם התרכז בהרחבת הבנתה במוזיקה ובאמנות.
 
צ'ונג מופיעה ברחבי העולם, עם רוב התזמורות החשובות, בהן [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין]], [[התזמורת הפילהרמונית של וינה]], [[התזמורת הסימפונית של רשות השידור הקוריאנית]], [[התזמורת הסימפונית של לונדון]], [[תזמורת פילדלפיה]], [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]], ו[[התזמורת הסימפונית של בוסטון]]. עם ה[[מנצח]]ים שעבדה עצמם נמנים [[גאורג שולטי]], [[אנדרה פרווין]], [[סיימון ראטל]], [[קלאודיו אבאדו]], [[שארל דיטואה]] ו[[ריקרדו מוטי]]. כמו כן ניגנה עם [[פסנתרן|פסנתרנים]] ידועי-שם כמו [[ראדו לופו]], [[כריסטיאן צימרמן]], [[פיטר פרנקל]], [[סטפן קובצביץ']] ואחיה הצעיר [[מיונג-וון צ'ונג]]. היא מנגנת ב[[שלישיית צ'ונג]] עם אחיה ועם אחותה הבכירה, הצ'לנית [[מיונג-וה צ'ונג]]. הרפרטואר שלה כולל את רוב הקונצ'רטי המפורסמים, מ[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], דרך צ'ייקובסקי ועד [[אלבן ברג]] והיא הקליטה כמה [[סונאטה|סונאטות]] חשובות, ביניהן הסונאטות של [[יוהנס ברהמס|ברהמס]], של [[סזארסזר פרנק|פרנק]] ו[[קלוד דביסי|דביסי]] והסונאטות של [[אוטורינו רספיגי|רספיגי]] ו[[ריכרד שטראוס]] (עם כריסטיאן צימרמן, הקלטה שזיכתה אותה בפרס "גראמופון" להקלטה קאמרית מצטיינת). פרשנויותיה מצטיינות ברגש רב ובו בזמן גם בנויות היטב ועם מספר רב של גיוון טונאלי. הקלטותיה המוקדמות מצביעות על רדיפת השלמות, המאפיינת את נגינתה של צ'ונג.
 
בשנת 1997 חגגה צ'ונג את יום השנה השלושים להופעת הבכורה של ב[[מרכז ברביקן]] ב[[לונדון]] ובעיר מולדתה, [[סיאול]]. הקלטותיה האחרונות עד כה כוללות את [[ארבע העונות (ויואלדי)|ארבע העונות]] של [[אנטוניו ויוואלדי]] והקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם [[הפילהרמונית של וינה]] עם סיימון ראטל.