שבת חתן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה, ניסוח, מחיקת דברים ללא מקור - או מקור שאינו מתאים לתוכן המובא... |
||
שורה 1:
[[קובץ:MORNING TORA READING.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בשבת חתן,
'''שבת חתן''' (ידוע גם כ'''אופרוף''' או '''שפינהאָלץ''', ב[[יידיש]]) היא שבת שחלה קודם הנישואים או מיד לאחריהם.
▲מנהג יהודי תימן לומר [[השמחה במעונו]] בזימון של ברכת המזון, בשבת שלפני הנישואין{{הערה|שו"ת ויצבור יוסף בר ד, יח (א-ז), פעולת צדיק ג, רנב}}
יש שהזכירו מנהג קדום שהיה נוהג בקצת מהקהילות להפטיר בשבת חתן את ההפטרה "שוש אשיש" במקום את הפטרה הרגילה שהיו אמורים לקרוא באותה שבת{{הערה|ספר לקוטי הפרדס, לרש"י, דף לו עמ' א.}}.
== מקור המנהג ==
מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה
רמז למנהג זה ישנו כבר
יש שכתב בטעם המנהג, לעורר את החתן להודות לה' על הטובה, שמזכהו לבנות בית בישראל. כמבואר ב[[חמשה קולות]] המוזכרים בירמיה (לג, יא) שעיקר שמחת חתן וכלה היא ההודיה לה'{{הערה|ר' [[שלמה זלמן אויערבך]] מובא בקונטרס כרם שלמה עמ' י', ובשמחת חיים עמ' ג. ראה בהרחבה בערך [[חמשה קולות]]}}.
== מנהגי השבת ==
=== קידוש ===
נוהגים לעשות בשבת זו סעודה ושמחה קטנה (הנקרא 'קידוש') לאחר תפילת מוסף, ולהזמין את כל בני העיר לקידוש
יש שכתבו שהמקור למנהג זה הוא בפרקי דרבי אליעזר:{{ציטוט|מקור=פרקי דרבי אליעזר, פרק יז|מירכאות=כן|ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הבורא ברוך הוא, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים. והיו ישראל הולכים בשבתות, ויושבים בין שני שערים הללו. והנכנס בשער חתנים, היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו: "השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות"... כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. ומיום שנחרב בית המקדש, התקינו חכמים ז"ל, שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו, ורואים את האבל ויושבים לארץ, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. ועליהם הוא אומר: ברוך אתה ה', נותן שכר טוב לגומלי חסדים}}
=== שירים וזמירות ===
בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן{{הערה|באור הלכה קלו, א}}, כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העלייה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת.
▲בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן{{הערה|באור הלכה קלו, א}} כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העלייה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת. וגם בסיום התפילה כל הקהל יחדיו מלוה את החתן לביתו בשירה ובזימרה{{הערה|חופת ציון עמ' תפ"א}}
יש מי שכתב בטעם המנהג על פי המבואר בזוהר (תרומה קמ"ה, א), שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה{{הערה|הרב [[בן ציון מוצפי]] ספר חופת ציון, עמ' תע"ג}}.
=== זריקת מיני מגדים ===
מקור המנהג הוא
בספר '[[טעמי המנהגים ומקורי הדינים|טעמי המנהגים]]' כתב שהטעם שנהגו לזרוק על החתן אגוזים ושקדים בשעה שעולה לתורה, הוא לרמז, משום ש'אגוז' ב[[גימטריה]] '[[חטא]]', לרמז למאמר חז"ל שחתן 'מוחלין לחתן על כל עוונותיו', וכן השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם, כך מברכים את החתן שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב. ומה שנהגו לזרוק 'צימוקים', לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מעץ הדעת ונתנה לאדם הראשון.
אמנם כיום נפוץ המנהג לזרוק סוכריות וכדומה, לאחל לחתן חיים מתוקים{{הערה|יהדותון עמ' 69}}.
בעדות אשכנז חוגגים שבת זו בשבת שקודמת לשבוע שחלים בו הנישואים. יש שכתבו הטעם משום המבואר בזוה"ק (זוהר חלק ב' פ"ח, א) שכל השבוע מתברך משבת קודש, לכן יש חשיבות לשבת שלפני הנשואין כי אז הזמן שהשפע כבר מוכן, רק יורד כל דבר בזמנו, ולכן בשבת מודה החתן ומשבח לה' על השפע וברכה שבא כבר אז בשבת, וכל אחד בא ומברך אותו, ומסייע זכות הרבים לזכות בברכה ושפע, ומודים ושמחים ומשבחים אלקינו ית"ש על חסדיו{{הערה|אוצר כל מנהגי ישורון סי' ט"ז סע' ד'. תשובות והנהגות כרך ב סימן רב}}.▼
== זמנה של השבת ==
עוד כתבו בטעם מנהג השמחה בשבת לפני הנישואין, שהוא על פי המבואר בגמ' (כתובות ח), שניתן לומר ברכת שהשמחה במעונו עוד לפני החתונה, מהזמן בו מכינים את צורכי סעודת החתונה. כי השמחה על הקמת בית בישראל מתחילה כבר בהכנת צורכי החתונה. אמנם כיום לא נוהגים כך כמבואר בבית יוסף (אבה"ע ס"ב), משום שחסרה שמחה, אבל בשבת שלפני וודאי מרגישים את השמחה, ולכן מנהג תימן לומר בשבת זו את ברכת 'שהשמחה במעונו'. בנוסף קשה לאדם להגיע לשמחה בבת אחת, לכן צריך להתחיל את השמחה בשבת לפני{{הערה|הרב שטזנר, ספר שערי נישואין פרק ב}}. ▼
▲בעדות אשכנז
▲עוד כתבו בטעם מנהג השמחה בשבת לפני הנישואין,
בקרב יוצאי ספרד נוהגים לחגוג את שבת החתן בשבת שלאחר הנישואים, בתוך ימי השבע ברכות, יחד עם שבת ה[[שבע ברכות]]. שכן חתן דומה למלך נאמר לאחר החתונה.
יש שכתבו שאם שבת שקודם נישואיו היא שבת תשעה באב יש להקדים את שבת החתן שבת אחת קודם, מאחר שאין לערוך בשבת תשעה באב כל שמחה שהיא.▼
== עלייה לתורה ==
שורה 45:
נוהגים להעלות את החתן לעליית ה'[[מפטיר]]'.
▲יש שכתבו שאם שבת שקודם נישואיו היא שבת תשעה באב יש להקדים את שבת החתן שבת אחת קודם, מאחר שאין לערוך בשבת תשעה באב כל שמחה שהיא.
== ראו גם ==
שורה 55 ⟵ 52:
* [[חמשה קולות]]
== קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|צ'זנר, יהודה|שערי נישואין|47956||עמוד=22}}
* הרב מלמד, [https://ph.yhb.org.il/11-05-22/ פניני הלכה שבת חתן].
* [https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HKnasim|R2377|R2377-2|%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa_%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%aa|%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f_%20%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa שיעורים בקול הלשון לשבת חתן.]
| |||