שבת חתן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, ניסוח, מחיקת דברים ללא מקור - או מקור שאינו מתאים לתוכן המובא...
מ תקלדות
שורה 1:
[[קובץ:MORNING TORA READING.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בשבת חתן, נוהגים לעלות את החתן לעליית מפטיר]]
'''שבת חתן''' (ידוע גם כ'''אופרוף''' או '''שפינהאָלץ''', ב[[יידיש]]) היא שבת שחלה קודם הנישואים או מיד לאחריהם. ישנם מנהגים שונים בשבת זו, העיקרי שבהם הוא להעלות את החתן לתורה לעליית מפטיר. מנהג תימן לומר [[השמחה במעונו]] ב[[זימון|ברכת הזימון]] בשבת זו{{הערה|שו"ת ויצבור יוסף בר ד, יח (א-ז), פעולת צדיק ג, רנב}}.
ישנם מנהגים שונים בשבת זו, העיקרי שבהם הוא להעלות את החתן לתורה לעליית מפטיר. מנהג תימן לומר [[השמחה במעונו]] ב[[זימון|ברכת הזימון]] בשבת זו{{הערה|שו"ת ויצבור יוסף בר ד, יח (א-ז), פעולת צדיק ג, רנב}}
 
יש שהזכירו מנהג קדום שהיה נוהג בקצת מהקהילות להפטיר בשבת חתן את ההפטרה "שוש אשיש" במקום את הפטרה הרגילה שהיו אמורים לקרוא באותה שבת{{הערה|ספר לקוטי הפרדס, לרש"י, דף לו עמ' א.}}.
שורה 19 ⟵ 18:
 
=== שירים וזמירות ===
בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן{{הערה|באור הלכה קלו, א}}, כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העלייה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת. גם בסיום התפילה כל הקהל יחדיו מלוה את החתן לביתו בשירה ובזימרה{{הערה|חופת ציון עמ' תפ"א}}.
יש מי שכתב בטעם המנהג על פי המבואר בזוהר (תרומה קמ"ה, א), שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה{{הערה|הרב [[בן ציון מוצפי]] ספר חופת ציון, עמ' תע"ג}}.
 
=== זריקת מיני מגדים ===
נוהגים לאחר שעלה החתן לתורה לזרוק עליו מיני מגדים לסימן טוב או לשמחת חתן וכלה{{הערה|שדי חמד מערכת חתן וכלה אות כא, הטעמים הם מרש"י ורבינו יונה על הגמ' בהמשך}}. והילדים מקלטים אותם{{הערה|ראה ירושלמי כתובות ב, י - ממלין חביות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין}}.
 
מקור המנהג הוא בדברי התלמוד במסכת ברכות{{הערה|{{בבלי|ברכות|נ|ב}}.}} שם נזכר שהיו זורקים לפני החתן והכלה בשעה שנכנים לחופה קליות ואוגזים:{{ציטוטון|ממשיכין יין בצנורות לפני חתן ולפני כלה, וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים". אף שאז עשו זאת בשעת חופה ונשואין, עתה המנהג לעשות כן בשבת חתן בעת שמזמרין לחתן|מנהג ישראל תורה ק"ה}}.
שורה 35 ⟵ 34:
בעדות אשכנז נהוג לחגוג שבת זו בשבת הקודמת לשבוע שיחלו בו הנישואים. יש שכתבו הטעם על פי המבואר בזוהר{{הערה|זוהר חלק ב' פ"ח, א.}} שכל השבוע מתברך משבת, לכן יש חשיבות לשבת שלפני הנשואין כי אז הזמן שהשפע כבר מוכן, רק יורד כל דבר בזמנו{{הערה|אוצר כל מנהגי ישורון סי' ט"ז סע' ד'. תשובות והנהגות כרך ב סימן רב}}.
 
עוד כתבו בטעם מנהג השמחה בשבת לפני הנישואין, על פי המבואר בתלמוד{{הערה{{בבלי|כתובות|ח}}.}}, שניתן לומר ברכת שהשמחה במעונו עוד לפני החתונה, מהזמן בו מכינים את צורכי סעודת החתונה. כי השמחה על הקמת בית בישראל מתחילה כבר בהכנת צורכי החתונה. אף שכיום לא נוהגים כך כמבואר בבית יוסף{{הערה|אבה"ע ס"ב.}} משום שחסרה הרגשת השמחה, אבל בשבת שלפני שהשמחה מורגשת יש לנהוג כן, ולכן מנהג תימן לומר בשבת זו את ברכת 'שהשמחה במעונו'. בנוסף קשה לאדם להגיע לשמחה בבת אחת, לכן צריך להתחיל את השמחה בשבת לפני{{הערה|הרב שטזנר, ספר שערי נישואין פרק ב}}.
 
בקרב יוצאי ספרד נוהגים לחגוג את שבת החתן בשבת שלאחר הנישואים, בתוך ימי השבע ברכות, יחד עם שבת ה[[שבע ברכות]]. שכן חתן דומה למלך נאמר לאחר החתונה.