יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

במקרא לא פורטו עינויי הנפש של יום הכיפורים, אך חז"ל למדו שמדובר באיסור על חמשת עינוגי הגוף - אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי מין, ונעילת נעלי עור{{הערה|הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשולחן ערוך צמצמו איסור זה לנעלי עור בלבד וכך ההלכה, בעוד רש"י ורבנו ירוחם הרחיבו איסור לזה לכל נעל נוחה, גם כזו העשויה מחומרים סינתטיים, וכך נוהגים המחמירים, בשל הרצון לעשות שינוי מכל ימי השנה ולהרגיש תחושה של עינוי.}} - כיוון שעינוי יום הכיפורים הוזכר חמש פעמים במקרא{{הערה|במקרא מוזכר מספר פעמים הפועל "עינוי" בהקשרים שונים, ולפיכך הוא מקבל בכל מקום משמעות שונה, (כגון עינוי של אונס למשל), הסיבה להחלת הפרשנות במובנה הנוכחי מובאת בהרחבה ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת יומא]] [[s:יומא עד ב|פרק ח']].}}. על פי חלק מהדעות רק אכילה ושתייה אסורות מן התורה, ושאר העינויים מקורם באיסור חכמים{{הערה|לדבר זה יש מקור בנביאים: למשל הפסוק ב{{תנ"ך|ישעיה|נח|ג}}: "לָמָּה '''צַּמְנוּ''' וְלֹא רָאִיתָ, '''עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ''' וְלֹא תֵדָע" - אשר מקביל בין עינוי נפש לבין צום.}}, אשר יכולים להקל בהם כאשר הנסיבות דורשות זאת{{הערה|למשל למלך ולכלה מותר לרחוץ פניהן, וליולדת ולמי שחושש מעקיצת עקרב מותר לנעול סנדל.}}.

 

 

מטרת הצום מבוארת ב[[תורה]], בפסוק הסמוך לציווי על העינוי:{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|ל}}}} {{ציטוטון|כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.}}