פסק דין מירנדה נגד אריזונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
Eranb (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 72:
ב[[ישראל]] אומצו עקרונות פסק דין זה בהדרגה, החל מאמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]]. בשנת -1995 נקבעה לראשונה בסעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law/4202 חוק הסניגוריה הציבורית, סעיף 19]}} החובה להודיע לחשוד גם אם איננו עצור, על זכותו להיוועץ ב[[הסניגוריה הציבורית|סנגור ציבורי]], ושנה אחר כך נקבע בסעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו 1996{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_103.htm#Seif21 סדר הדין הפלילי, סעיף 32]}}, על חובת ההודעה לחשודים במעצר.
 
החלטה זו אוזכרה בפסקי דין רבים בישראל, והפסיקה בנושא זה הושלמה בהחלטה שהתקבלה בהרכב מיוחד של תשעה שופטים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/98/210/051/n21/98051210.n21.HTM "הלכת יששכרוב"]}} ב[[בית המשפט העליון]], בהחלטה המכונה "[[פסק דין יששכרוב|הלכת יששכרוב]]", המתייחסת ל"אי-מתן הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין".
 
==התפתחויות מאוחרות==