מולדתי – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=יצירה מוזיקלית צ'כית|אחר=שיר "מולדתי" המשמש כהמנון העיראקי|ראו=[[המנון עיראק]]}}

"'''מולדתי'''" (ב[[צ'כית]]: '''Má vlast''') היא יצירה מוזיקלית מאת המלחין ה[[צ'כיה|צ'כי]] [[בדז'יך סמטנה]] הבנויה משש [[פואמה סימפונית|פואמות סימפוניות]]. היצירה נועדה לפאר את מורשתה של צ'כיה, ונכתבה בין [[1872]] ל- [[1879]], בהיות המלחין [[לקות שמיעה|חירש]] לחלוטין. מבין הפואמות, הידועה ביותר היא "ולטאבה" (Vltava; על שם הנהר העובר ב[[פראג]]), המוכרת בעברית גם כ"מולדבה" (מ[[הונגרית]]). בפואמה זו כלולה, כמוטיב, המנגינה הידועה של "[[התקווה]]". שני הלחנים נוטלים, כנראה, משיר איכרים עממי מולדבי הקרוי "אויס צ'יא" או "העגלה והשוורים". על פי חוקרים אחרים, מקור כל המנגינות הוא בתפילה יהודית שחוברה על ידי רבי יצחק בר ששת במאה ה-14, "ברכת הטל".

{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=2fDfB95AqQ4]}}

 

* "[[וישהראד]]" מתארת את [[בוהמיה]] הישנה, וקרויה על שם [[מבצר]] עתיק שהוא היום חלק מהבירה [[פראג]].

* "שארקה" (Šárka) מבוססת על אגדה צ'כית מוכרת, ומספרת על רצח בן אצולה בידי שארקה וחברותיה הלוחמות.

* "משדות בוהמיה ויערותיה" היא תמונה של יום [[קיץ]] בשדות בוהמיה וחגיגת בני כפר בטבע במלוא פריחתו.

* "טאבור" ו"בלאניק" משתמשות שתיהן במוטיבים צבאיים, ורבים רואים בהן פואמה אחת בשני חלקים, המהווים קריאה למרי של העם הבוהמי. "טאבור" היה אחד המאחזים של הלוחמים ה[[התנועה ההוסיטית|הוסיטים]]. "טאבור" עושה שימוש במוטיב חוזר שלקוח משיר הקרב ההוסיטי "Ktož jsú boží bojovníci" ("אתם, לוחמי האלוהים", או "מי הם לוחמי האלוהים". בצ'כית מודרנית נכתב בדרך כלל: Kdo jsou boží bojovníci).

 

== קישורים חיצוניים ==

{{ויקישיתוף בשורה}}

* {{יוטיוב|49WNphaiwNY|שם="ולטאבה" מאת סמטנה}}

 

[[קטגוריה:פואמות סימפוניות]]