שפרה שורץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 3:
 
== ביוגרפיה ==
שפרה ליידר- שורץ נולדה ב[[תל אביב]] ליחזקאל ליידר ולבתיה בן אפרים, גדלה ב[[אשקלון]] ומשנת 1962 ב[[באר שבע]]. שורץ סיימה [[תואר ראשון]] בהיסטוריה וב[[גאוגרפיה]], [[תואר שני]] בהיסטוריה ותואר שלישי במדעי הבריאות, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 1993-19941993–1994 השתלמה בבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת רוצ'סטר]] ב[[מדינת ניו יורק]] בתחומי היסטוריה של הבריאות וניהול מערכות בריאות, ומשנת 1995 היא חברת סגל בפקולטה למדעי הבריאות. בשנים 1996-19981996–1998 שימשה יו"ר החברה הישראלית להיסטוריה של הרפואה, ומאז משמשת בתפקיד מרכזי בפעילותה. בשנים 2001-20042001–2004 שימשה שורץ כראש המחלקה לניהול מערכות בריאות ומשנת 2002 היא חברת הנהלה וחברה בחבר הנאמנים של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות שבמכון גרטנר, במרכזב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר|מרכז הרפואי שיבא]] ב[[רמת גן]]. משנת 2004 שורץ היא חברת סגל במרכז לחינוך רפואי שבפקולטה למדעי הבריאות שב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. בשנים 2006-20172006–2017, נוסףבנוסף להיותה פרופ'פרופסור אמריטה בפקולטה למדעי הבריאות, פעלה שורץ כחוקרת במכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות שבמרכז הרפואי שיבא. עיקר מחקריה במכון גרטנר התמקדהתמקדו בנושאי התפתחות שרותי הבריאות בישראל ובנושאי בריאות הציבור בעשור הראשון למדינת ישראל, עם דגש מיוחד על נושא הטיפול המאורגן והקרינתי במחלת הגזזת בישראל ובעולם.
 
בשנת [[2008]] נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה (International Society for the History of Medicine). ומשנת 2014 משמשת בתפקיד משנה למנכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה ומרכזת המערכת של כתב העת המדעי של הארגון "ווזאליוס" (Vesalius).
 
==פעילות אקדמית מחקרית==
בישראלפרופסור שורץ נחשבת פרופ' שורץ לחלוצה והמייסדת של תחום המחקר בנושא התפתחות מערכת הבריאות בישראל כאשר. התזה המרכזית של מחקריה מתייחסת לחשיבות ההכרה בחקר שורשיההשורשים החברתיים, תרבותייםהתרבותיים, היסטורייםההיסטוריים וארגונייםוהארגוניים של מערכת הבריאות בישראל כמפתח להבנת התנהלותה כיום. מחקרה על צמיחת מודל הרופא בשכר בישראל ועבודתה על המהלכים לחקיקת חוק ביטוח בריאות חובה הובילו לתובנה חדשה ובעלת חשיבות רבה להבנת התנהלותה של מערכת הבריאות, ואף צוינו וצוטטו  בהרחבה ב[[דו"ח אמוראי]] העוסק בהסדרת עבודת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
 
בעקבות ההכרה בעבודתה המדעית ותרומתה לקידום ופיתוח המחקר הבין תחומי בחקר שרותי בריאות, נבחרה שורץ בשנת 2002 להנהלת [[המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות]].
בישראל נחשבת פרופ' שורץ לחלוצה והמייסדת של תחום המחקר בנושא התפתחות מערכת הבריאות בישראל כאשר התזה המרכזית של מחקריה מתייחסת לחשיבות ההכרה בחקר שורשיה החברתיים, תרבותיים, היסטוריים וארגוניים של מערכת הבריאות בישראל כמפתח להבנת התנהלותה כיום. מחקרה על צמיחת מודל הרופא בשכר בישראל ועבודתה על המהלכים לחקיקת חוק ביטוח בריאות חובה הובילו לתובנה חדשה ובעלת חשיבות רבה להבנת התנהלותה של מערכת הבריאות, ואף צוינו וצוטטו  בהרחבה ב[[דו"ח אמוראי]] העוסק בהסדרת עבודת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
 
שורץ כתבה עד כה עשרהארבעה ספרים, ארבעה מהם כמחברת יחידה ועוד שישה עם חוקרים שותפים. כל הספרים עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה של ארגון מערכות הבריאות בישראל. ספרה "קופת חולים, הסתדרות, ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן לספרות רפואית עברית. בספריה מציגה שורץ תמונה פנורמית של ההוויה הפוליטית והארגונית בארץ-ישראל של שנות העשרים והשלושים דרך  האספקלריה של התמודדות היישוב וארגוניו השוניםומוסדותיו עם נושא ארגון שרותי הבריאות.
בעקבות ההכרה בעבודתה המדעית ותרומתה לקידום ופיתוח המחקר הבין תחומי בחקר שרותי בריאות, נבחרה בשנת 2002 להנהלת [[המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות]].
 
בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל, חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה - מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות לאחראחרי הקמת המדינה. במחקרים אלו הוגדרו לראשונה הכוחות הפוליטיים והכלכליים שלהם הייתה השפעה על קבלת ההחלטות בנושאי בריאות בחברה הישראלית, כגון: ממשלת ישראל, קופות החולים, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות, ונלמדה פעילותןפעילותם לשמירת מעמדןמעמדם כעקרוןכעיקרון בסיסי בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שעמדו על סדר היום הציבורי בישראל, כגון: קליטת רופאים עולים, [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], חוק האחיות, [[ביטוח אמהות]] ושרותי [[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב.]]
שורץ כתבה עד כה עשרה ספרים, ארבעה מהם כמחברת יחידה ועוד שישה עם חוקרים שותפים. כל הספרים עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה של ארגון מערכות הבריאות בישראל. ספרה "קופת חולים, הסתדרות, ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן לספרות רפואית עברית. בספריה מציגה שורץ תמונה פנורמית של ההוויה הפוליטית והארגונית בארץ-ישראל של שנות העשרים והשלושים דרך  האספקלריה של התמודדות היישוב וארגוניו השונים עם נושא ארגון שרותי הבריאות.
 
בעשור האחרון מתרכזת שורץ בחקר נושא התמודדותההתמודדות של מדינות שונות בעולם בכלל, ומדינת ישראל בפרט, עם נושא הטיפול הרפואי הקרינתי ב[[מחלת הגזזת]], וההיבטים החברתיים המאוחרים של טיפול זה כפי שבאו לידי ביטוי בחקיקת ה[[חוק לפיצוי נפגעי הקרנות הגזזת]] בישראל.
בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה- מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות לאחר הקמת המדינה. במחקרים אלו הוגדרו לראשונה הכוחות הפוליטיים והכלכליים שלהם הייתה השפעה על קבלת ההחלטות בנושאי בריאות בחברה הישראלית כגון: ממשלת ישראל, קופות החולים, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות ונלמדה פעילותן לשמירת מעמדן כעקרון בסיסי בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שעמדו על סדר היום הציבורי בישראל כגון: קליטת רופאים עולים, [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], חוק האחיות, [[ביטוח אמהות]] ושרותי [[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב.]]
 
בעשור האחרון מתרכזת שורץ בחקר נושא התמודדות של מדינות שונות בעולם בכלל ומדינת ישראל עם נושא הטיפול הרפואי הקרינתי ב[[מחלת הגזזת]] וההיבטים החברתיים המאוחרים של טיפול זה כפי שבאו לידי ביטוי בחקיקת ה[[חוק לפיצוי נפגעי הקרנות הגזזת]] בישראל.
 
{{-}}