שפרה שורץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:היסטוריונים ישראלים ל קטגוריה:היסטוריוניות ישראליות using Cat-a-lot |
עריכה |
||
שורה 3:
== ביוגרפיה ==
שפרה ליידר-
בשנת [[2008]] נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה (International Society for the History of Medicine). ומשנת 2014 משמשת בתפקיד משנה למנכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה ומרכזת המערכת של כתב העת המדעי של הארגון "ווזאליוס" (Vesalius).
==פעילות אקדמית מחקרית==
בעקבות ההכרה בעבודתה המדעית ותרומתה לקידום ופיתוח המחקר הבין תחומי בחקר שרותי בריאות, נבחרה שורץ בשנת 2002 להנהלת [[המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות]].▼
▲בישראל נחשבת פרופ' שורץ לחלוצה והמייסדת של תחום המחקר בנושא התפתחות מערכת הבריאות בישראל כאשר התזה המרכזית של מחקריה מתייחסת לחשיבות ההכרה בחקר שורשיה החברתיים, תרבותיים, היסטוריים וארגוניים של מערכת הבריאות בישראל כמפתח להבנת התנהלותה כיום. מחקרה על צמיחת מודל הרופא בשכר בישראל ועבודתה על המהלכים לחקיקת חוק ביטוח בריאות חובה הובילו לתובנה חדשה ובעלת חשיבות רבה להבנת התנהלותה של מערכת הבריאות, ואף צוינו וצוטטו בהרחבה ב[[דו"ח אמוראי]] העוסק בהסדרת עבודת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
שורץ כתבה
▲בעקבות ההכרה בעבודתה המדעית ותרומתה לקידום ופיתוח המחקר הבין תחומי בחקר שרותי בריאות, נבחרה בשנת 2002 להנהלת [[המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות]].
בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל, חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה - מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות
▲שורץ כתבה עד כה עשרה ספרים, ארבעה מהם כמחברת יחידה ועוד שישה עם חוקרים שותפים. כל הספרים עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה של ארגון מערכות הבריאות בישראל. ספרה "קופת חולים, הסתדרות, ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן לספרות רפואית עברית. בספריה מציגה שורץ תמונה פנורמית של ההוויה הפוליטית והארגונית בארץ-ישראל של שנות העשרים והשלושים דרך האספקלריה של התמודדות היישוב וארגוניו השונים עם נושא ארגון שרותי הבריאות.
בעשור האחרון מתרכזת שורץ בחקר
▲בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה- מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות לאחר הקמת המדינה. במחקרים אלו הוגדרו לראשונה הכוחות הפוליטיים והכלכליים שלהם הייתה השפעה על קבלת ההחלטות בנושאי בריאות בחברה הישראלית כגון: ממשלת ישראל, קופות החולים, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות ונלמדה פעילותן לשמירת מעמדן כעקרון בסיסי בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שעמדו על סדר היום הציבורי בישראל כגון: קליטת רופאים עולים, [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], חוק האחיות, [[ביטוח אמהות]] ושרותי [[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב.]]
▲בעשור האחרון מתרכזת שורץ בחקר נושא התמודדות של מדינות שונות בעולם בכלל ומדינת ישראל עם נושא הטיפול הרפואי הקרינתי ב[[מחלת הגזזת]] וההיבטים החברתיים המאוחרים של טיפול זה כפי שבאו לידי ביטוי בחקיקת ה[[חוק לפיצוי נפגעי הקרנות הגזזת]] בישראל.
{{-}}
|