הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולאוס זימרוק"

נוספו 72 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
 
{{מוזיקאי|סיווג=נגן}}
[[קובץ:Nikolaus Simrock.jpg|ממוזער|ניקולאוס זימרוק]]
'''ניקולאוס זימרוק''' (ב[[גרמנית]]: '''Nikolaus Simrock''', {{כ}} [[23 באוגוסט]] [[1751]] ב[[מיינץ]] - [[12 ביוני]] [[1832]] ב[[בון]]) היה נגן [[קרן יער|קרן]] [[גרמני]] בחצר הנסיך הבוחר של קלן ב[[בון]] ומו"ל מוזיקה. הוא היה ידידו של [[לודוויג ואן בטהובן]] ומייסד בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=Tq5ci-9OMLEC&pg=PA3 בארי קופר, "בטהובן", 8 באוקטובר 2008, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד isbn=978-0-19-531331-4 עמ'3]}} זימרוק, "שנהנה מהערכה גבוהה הן כאדם והן כמוזיקאי" שמר על קשר עם בטהובן במהלך שנות ה-90' של [[המאה ה-18]] ונחשב ל"עד מהימן" לשנותיו של בטהובן בבון.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=j8RIq67v51cC&pg=PA169 אלכסנדר וילוק תאייר, אליוט פורבס, הנרי אדוארד קרהביל, ""חיי בטהובן" מאת תאייר, 23 במרץ 1992, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, isbn=978-0-691-02717-3, עמ' 169]}}{{הערה|[https://books.google.com/books?id=CAvEtVbCY3QC&pg=PA108, 1/ ויין מ. זנר, =The Critical Reception of Beethoven's Compositions by His German Contemporaries {{כ}} 1 בספטמבר 1999, הוצאת אוניברסיטת נברסקה, isbn=978-0-8032-1250-3, עמ' 108]}}
 
== חייו ==
זימרוק נולד במיינץב[[מיינץ]] וניגן בקרן בקאפלה של צבא צרפת עוד לפני שמלאו לו 16. הוא פנה אל הנסיך הבוחר של קלן, מקסימיליאן פרדריק, בבקשת משרה ב[[תזמורת]] החצר של בון. הוא החל לעבוד שם באפריל 1775 כ"חצוצרן" במשכורת שנתית של 300 פלורין. בטהובן הצעיר ניגן לאחר זמן באותה תזמורת.{{הערה|[http://www2.bonn.de/stadtmuseum/inhalte/n_simrock.htm "ניקולאוס זימרוק" המוזיאון העירוני של בון]}}
 
זימרוק היה אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] המפורסמים ביותר של [[תקופת הנאורות]] במעון הנסיף הבוחר. כמו עמיתיו [[פרנץ אנטון ריז]] ו[[כריסטיאן גוטלוב נפה]], נמנה גם הוא על ה" Minervalkirche Stagira", עמותה של [[אילומינטי|מסדר האילומנטי]]. לאחר התפרקותו היה חבר מייסד של ה"Lesegesellschaft" (אגודת קריאה) בבון. הוא היה חבר בלשכת [[הבונים החופשיים]] "Les Frères courageux", שנוסדה בבון בשנת 1805.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=Xu2zAAAAIAAJ "צרפת 1992", המכון הגרמני להיסטוריה, [[פריז]], [[צרפת]], "פרנסיה: מהפכה, אימפריה, 1815-1500: מחקרים בתולדות הספרות של מערב אירופה (Forschungen zur westeuropäischen Geschichte. Frühe Neuzeit, Frühe Neuzeit) 1992, הוצאת תורבקה, עמ' 140]}}
== חיים אישיים ==
זימרוק היה נשוי לפרנציסקה אוטיליה בלאשק ממיינץ והיו להם 13 ילדים.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=pkrb-NudY4IC אוטו וניג, "Buchdruck und Buchhandel in Bonn", {{כ}} 1968, הוצאת רוררשייד, עמ' 121]}} בני המשפחה השפיעו על קרוב ל-200 שנה של היסטוריה תרבותית ב[[חבל הריין]]. אחד מבניו, [[פטר יוזף זימרוק]], ניהל את עסקי ההוצאה לאור, בן אחר ניהל שנים רבות את מלון "טרירר הוף" בכיכר השוק, ש[[אלכסנדר דיומא האב]] התארח בו.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=HQsSAAAAMAAJ קרל יוזף זימרוק, דוריס פינקוורט, "קרל זימרוק", 1979, הוצאת אוניברסיטת בון, רורשייד, isbn=978-3-7928-0416-2, עמ' 41-37]}} הבן הצעיר, קרל, היה מו"ל של ספרות גרמנית מתקופות שונות, עד המאה ה-19.
 
זימרוק הלך לעולמו בשנת 1832 ב[[בון]].
== קישורים חיצוניים ==
{{פרופילי מוזיקאים}}
 
==הערות שוליים==