צ'ארלס ברונסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדות מיושנים ריקים
גלובוס הזהב ==> פרס גלובוס הזהב
שורה 28:
ב-1960 זכה ברונסון להצלחה ולפרסום כשהשתתף במערבון [[שבעת המופלאים]] (The Magnificent Seven), בבימויו של [[ג'ון סטרג'ס]], בו שיחק אחד משבעה אקדוחנים היוצאים לעזרת כפריים חסרי ישע במקסיקו. ב-1962 כיכב שנית בסרט של סטרג'ס, הפעם כשבוי מלחמה פולני במלחמת העולם השנייה בסרט [[הבריחה הגדולה (סרט)|הבריחה הגדולה]] (The Great Escape). באותן שנים המשיך להופיע בסדרות טלוויזיה. ב-1961 היה מועמד ל[[פרס אמי]] על תפקיד משנה ובשנים 1963–1964 כיכב בסדרות המערבונים הטלוויזיוניות " Empire" ו-" The Travels of Jaimie McPheeters". ב-1965 שיחק בסרט מלחמתי נוסף אודות מלחמת העולם השנייה, [[יום לפני הכניעה]] (Battle Of The Bulge) וב-1967 השתתף ב[[סרט פעולה]] נוסף שזכה בהצלחה גדולה, [[12 הנועזים]] (Dirty Dozen), בבימויו של [[רוברט אולדריץ']], בו גילם אסיר שתלוי מעליו פסק דין מוות המגויס למשימת התאבדות מעבר לקווי האויב הנאצי במלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:Charles Bronson Cannes.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ברונסון ב[[פסטיבל קאן]], 1987]]
לאחר שזכה לפופולריות גדולה באירופה, החל ב-1968 להופיע בסרטים איטלקים וצרפתים. השנים בין 1968 ובין 1972 היו שנות הצלחתו הגדולה באירופה. תחילה הופיע בסרט הצרפתי "La Bataille de San Sebastian" מול [[אנתוני קווין]] ואחר כך בסרטו של [[סרג'ו לאונה]], [[היו זמנים במערב]] (C'era una volta il West) ובסרטי פעולה נוספים. סרטיו הבולטים באותה עת היו: [[שלום לידיד]] (adieu L'ami), [[עיר אלימה]] (Città violenta), [[נוסע עובר בגשם]] (Le Passager de la pluie) שזכה בפרס ב[[פרס גלובוס הזהב]] לסרט הזר הטוב ביותר, המערבון [[שמש אדומה]] (Soleil rouge) בו שיחק מול [[טושירו מיפונה]] ו"בשם החברים" (De La Part Des Copains). את שני הסרטים האחרונים ביים [[טרנס יאנג]].
 
הצלחתו על המסכים באירופה לא נעלמה מעיני המפיקים ההוליוודיים והוא החל לככב בהפקות אמריקאיות בסרטים שנתפרו על פי מידותיו. בעיקר שיחק בסרטים שבוימו והופקו על ידי [[מייקל וינר]]. ב-1972 במערבון "Chato's Land" וכרוצח שכיר ב-"The Mechanic", ב-1973 ב-"The Stone Killer" וב-1974 ב[[משאלת מוות]] (Death Wish). בסרט זה גילם ברונסון דמות בשם פול קרסי, [[אדריכל]] ניו יורקי מצליח בעל דעות [[ליברליזם|ליברליות]] עד אשר נוחתת עליו טרגדיה משפחתית כשאשתו נרצחת ובתו [[אונס|נאנסת]] על ידי פורץ. בעקבות האירוע נוטל קרסי את החוק לידיו ובעת שבימים הוא ממשיך בעבודתו האדריכלית, בלילות הוא משוטט ברחובות ופוגע בפושעים. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה ובמקביל, נמתחה עליו בקורת בשל המסר השולט בסרט הקורא לאזרחים הפשוטים החשופים לפשיעה הגוברת לקחת את החוק לידיהם. ב-1982, ב-1985, ב-1987 וב-1994 יצאו ארבעה סרטי המשך לסרט זה, "משאלת מוות 2", "משאלת מוות 3", "משאלת מוות 4" ו"משאלת מוות 5" וגם הם זכו להצלחה מסחרית אבל פחות מצד הביקורת. בשלהי הקריירה שלו זוהה ברונסון במידה רבה עם דמות כוכב "משאלת מוות". ב-1984 ירה תושב ניו יורק, [[ברנרד גץ]], בארבעה צעירים ב[[הרכבת התחתית של ניו יורק|רכבת התחתית של ניו יורק]] לאחר שלטענתו ניסו לשדוד אותו. לאחר שהעיתונות קישרה בין המקרה ובין "משאלת מוות", חרג ברונסון משתיקתו התקשורתית הרגילה ואמר כי הוא אינו ממליץ לאנשים לנסות ולחקות את דמותו הקולנועית.