שלום עראקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכת התוספת, סקריפט החלפות (על ידי), אחידות במיקום הערות שוליים
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
ב-1740 פעל נמרצות להכנסת סידור התפילה ב[[נוסח הספרדים]] ([[נוסח השאמי]]) בקרב יהודי תימן, וכן פעל למען קבלת פסיקות ה[[שולחן ערוך]]. פעילות זו עוררה מחלוקת עזה. הרב [[יוסף קאפח]]
כתב שעראקי התפלל בכל שבת בבית כנסת אחרתאחר והביא עמו סדורים נוסח ספרד "ובקש מהם אם אפשר או כפה עליהם אם יש צורך בכך להתפלל נוסח ספרד"{{הערה|הרב קאפח, אגדתא דפסחא, עמ' 10–11}}. עם זאת, ב'קורות ישראל בתימן' שפורסם על ידי הרב יוסף קאפח, כתב המחבר ר' חיים חבשוש דברים דומים על '''יחיא בן''' שלום הכהן אלעראקי{{הערה|(ספונות, ב [תשי"ח], עמ' [https://web.archive.org/web/20141022152755/http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/sefunotII_OCR.pdf#page=275 רסז]; כתבים [הרב יוסף קאפח], ב, עמ' 718).}} עוד כתב הרב קאפח שרק שלושה בתי כנסת מתוך עשרים ושניים שפקד סירבו לשמוע לו{{הערה|הרב יוסף קאפח כותב שמקובל "כי היו אלה בית צאלח, בית אלשיך', בית אלד'מארי" (ספונות, ב [תשי"ח], עמ' [https://web.archive.org/web/20141022152755/http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/sefunotII_OCR.pdf#page=275 רסז]) וש[[מהרי"ץ]], שהיה בעל בית הכנסת "בית צאלח" וצעיר באותו הזמן, "הושפע מאד מן המקרה ומעמדתו התקיפה של מהר"י צעדי שהיה אב בית דין בצנעא באותו הזמן, וחזר להיות קנאי לנוסח תימן המקורי" (אגדתא דפסחא, עמ' 11).}}.
 
הודח מתפקידו בשנת 1761 בעקבות הסתה של המוסלמים וחילופי השלטון.{{מקור}} הוא נאסר והוטל עליו קנס אשר מוטט את עושרו. שניים מבניו היו מחכמי צנעא.