גטו ביאליסטוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rakoon (שיחה | תרומות)
שורה 24:
העיר שוחררה מן הכיבוש הגרמני על ידי [[הצבא האדום]] בחודש אוגוסט [[1944]]. ההערכה היא כי מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה, רק מאות בודדים שרדו את [[השואה]].
 
===מבנה הגטופיסי===
הגטו שכן בחלקו הצפון-מערבי של מרכז העיר ההיסטורי. גבולות הגטו היו רחוב ליפובה מדרום, רחוב פולסקה מצפון ושינקייביצ'ה ממזרח.
 
==ארגון ושליטה==
בראשון ה-29 ביוני 1941 יומיים לאחר שנכנסו הנאצים לביאליסטוק, המפקד הנאצי זימן את רב העיר [[גדליה רוזנמן]] וראש הקהילה המהנדס [[אפרים באראש]] והורה להם להקים [[יודנראט]]. היודנראט שהוקם כלל 24 חברים, מתוכם שתי נשים וכלל את<ref>Der Bialystoker Yizkor Buch, the Bialystoker Center, New York 1982, p. 59
</ref>: הרב רוזנמן, אפרים באראש, דוויד סובוטניק, יעקוב גולדברג, מר לימן שהיוו את הוועד המבצע, וגם מנדל קפלן, ד"ר מ. כצנלסון, ה. גליקסון, פסח קפלן, מרדכי חמיילניק, שמואל פוניאנסקי, הרב ברוך אלי הלפרין, הרב פנחס אייזנשטט, יעקב ליפשיץף אבא פורמן, משה שוויף ויצחק מרקוס, אברהם טיקטין, צבי ויידר, פסח חמלניצקי ושמואל פולונסקי.
היודנראט היה כפוף כוח משטרה משלה של יותר ממאתיים גברים צעירים ובריאים בפיקודו של איזק מרקוס, לשעבר מפקד יחידת לוחמי האש. מאוחר יותר מונה מייז'ה ברמן לעוזרו. המשטרה קיבלה מגנים מיוחדים לכובעים וללהקות הזרוע שלהם כדי לזהות אותם. הגטו חולק לארבעה מחוזות משטרה בפיקוד אחיד.
 
ליודנראט היו מספר מחלקות שעסקו בניהול השוטף של חיי היום-יום בגטו:
*מחלקת צדקה
*מחלקת בריאות ותברואה
*דיור
*כלכלה
*תרבות
*מרשם אוכלוסין
*תעשייה
 
==לאחר המלחמה==