|
==פרשנות הפשט בימי הביניים==
===ביהדות===
[[רש"י]] עסק בחיפוש אחר 'פשוטו של מקרא', ומזוהה במחקר כראשון אשר ראה את הדרש כשונה במהותו מהפשט (לאיכה א,1 א<ref>"... יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו".</ref>). החיפוש אחר הפשט, המשיך, ואף הקצין, בתלמידיו וממשיכי דרכו של רש"י; רבי [[יוסף קרא]], [[רשב"ם]], רבי [[יוסף בכור שור]] ועוד. ממשיכי דרכו של רש"י,חלקם ראו בפירוש הפשט את הדרך היחידה המתקבלת על הדעת להבנת התורה (יוסף קרא, שמואל א,1 יז<ref>"...אך דע לך, כשנכתבה הנבואה, שלמה נכתבה עם פתרונה וכל הצורך, שלא יכשלו בה הדורות הבאים, וממקומו אין חסר כלום ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר, ולא מדרש, כי תורה - תמימה נתנה, תמימה נכתבה, ולא תחסר כל בה, ומדרשי חכמינו - כדי להגדיל תורה ויאדיר, אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא, נוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתהו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין, ואוחז כל אשר יעלה בידו להנצל, ואלו שם ליבו אל דבר ה', היה חוקר אחר פשר דבר ופשוטו, ומוצא לקיים מה שנאמר "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא".</ref>);, מהלך זה היווה הקצנה ביחס לשיטתו של רש"י, אשר ראה את שני אופני הפירוש כלגיטימים. בפירושיהםאחרים ניתןקיבלו לראותאמנם חיפושאת מתמידעמדתו, אחראך פשטבחרו הפסוק,להתמקד המהווהבפרשנות למעשההפשט '''פרשנותבלבד מילולית'''(רשב"ם בראשית לז ב<ref>"... נוסףוהראשונים עלמתוך הפרשנותחסידותם המילולית,נתעסקו ניתןלנטות להצביעאחרי עלהדרשות '''פרשנותשהן הגיונית'''עיקר, בכךומתוך שתיאוריםכך מסוימיםלא מפורשיםהורגלו במטרהבעומק שלאפשוטו להתרחקשל ממסגרתמקרא; הטבעולפי המוכרת.{{הערה|1=לדוגמהשאמרו יוסףחכמים בכור(ברכות שורכח עלב): בראשית"אל כח,12;תרבו המתארבניכם עלייתבהגיון", מלאכיםוגם כדבראמרו שהתרחש(בבא בחלום.}}מציעא ניתןלג לסכםא) את"העוסק דרךבמקרא פרוש- זו,מידה כגישהואינה טקסטואליתמידה, השואפתהעוסק להביןבתלמוד את- הפירושאין המילולי,לך גםמידה עלגדולה פימזו". מכלולומתוך גורמים,כך כגוןלא הבנההורגלו בשפהכל העבריתכך ובדקדוקבפשוטן העברישל מקראות, בהיסטוריהוכדאמרינן ובגאוגרפיהבמסכת המקראית,שבת ואף(סג בשימושא): ובהבאתהוינא נוסחאותבר אחרות.{{הערה|1=לדוגמהתמני פרושסרי רשב"םשנין, לבראשיתוגרסינ' מטכולה תלמודא,10 ושמותולא כ,13הוה בהבאתידענא ה[[וולגטה]]דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.}}
וגם רבינו שלמה אבי אמי (רש"י), מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים - נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל, נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי - היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".</ref>). פרשנות הפשט התפתחה גם ב[[יהדות ספרד]], בחיבוריהם של פרשנים כ[[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]], [[רד"ק]] ו[[יוסף אבן כספי]].
בפירושיהם ניתן לראות חיפוש מתמיד אחר פשט הפסוק, המהווה למעשה '''פרשנות מילולית'''. נוסף על הפרשנות המילולית, ניתן להצביע על '''פרשנות הגיונית''', בכך שתיאורים מסוימים מפורשים במטרה שלא להתרחק ממסגרת הטבע המוכרת.{{הערה|1=לדוגמה יוסף בכור שור על בראשית כח,12; המתאר עליית מלאכים כדבר שהתרחש בחלום.}} ניתן לסכם את דרך פרוש זו, כגישה טקסטואלית, השואפת להבין את הפירוש המילולי, גם על פי מכלול גורמים, כגון הבנה בשפה העברית ובדקדוק העברי, בהיסטוריה ובגאוגרפיה המקראית, ואף בשימוש ובהבאת נוסחאות אחרות.{{הערה|1=לדוגמה פרוש רשב"ם לבראשית מט,10 ושמות כ,13 בהבאת ה[[וולגטה]].}}
===בנצרות===
|
