קדש (ארנת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
'''קֶדֶש''' ("כּינסַה" בהגייה ה[[חתית]]), הייתה עיר [[חורים|חורית]] [[עיר עתיקה|עתיקה]] ששכנה על גדות [[אורונטס|נהר האורונטס]] בשטח מערב [[סוריה]] של היום. חורבותיה נמצאות ב'''תל נבי מִנד''', 24 ק"מ דרומית מערבית ל[[חומס]]. החורבות זוהו על ידי [[קנת קיצ'ן]] (Kenneth Kitchen).
==אזכורים של קדש במקורות==
העיר קדש מוזכרת פעמים רבות בתעודות חתיות, מצריות ואכדיות{{הערה|שם=מקראית|אנציקלופדיה מקראית, כרך ז', עמ' 43-44, ערך "קדש על הארנת"}}.
תמונות הקיר המצריות של מלחמת קדש מראות את העיר קדש כעיר מבוצרת מוקפת חומה ו[[חפיר]] כפול{{הערה|שם=הסטוריה17|Qadesh on the Orontes, Buried History, 12, 14-21, 1976, page 17}}.
העיר קדש מופיעה בתשעה מכתבים ב[[מכתבי אל-עמארנה]]. במכתב 189 מופיעה התכתבות בין מלך קדש "[[איתגמה|אִיתַגַמַה]]", שמלך באמצע [[המאה ה-14 לפנה"ס]], למלך מצרים. במכתב הוא מתלונן על [[ביריאווזה]] מלך [[דמשק]] שמשמיץ אותו. איתגמה מופיע ב-11 מתוך 382 מכתבי אל עמרנה, מתוכם 4 מכתבים העוסקים בארץ "[[עמקו]]" ששכנה בדרום עמק ה[[בקאע]] שבלבנון. במכתבים מופיעים שמות של שני מלכים נוספים של קדש "סוטרנה" ו"ארי-טשוב".
שורה 10 ⟵ 12:
ישנם המזהים את qa-di-sa-a המוזכרת בתעודות [[מארי]] עם קדש על הארנת{{הערה|Graham Philip, [http://dro.dur.ac.uk/5184/1/5184.pdf Natural and Cultural Aspects of the Development of the Marl Landscape East of Lake Qatina During the Bronze and Iron Ages], page 223}}.
במהדורת לוסיאן של תרגום השבעים מתורגם הביטוי המוקשה "ארץ תחתים חדשי" שבפסוק "ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון"{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|כד|ו}}}} ל- "ארץ החיתים קדש"{{הערה|שם=מקראית}}.
==חפירות ארכיאולוגיות==▼
קדש מזוהה בתל נבי מִנד, הנמצא על נקודת המפגש בין ה[[אורונטס]], הנמצא ממזרח לתל ויובלו המוקדיה, הנמצא ממערב ומצפון לתל, 7 קילומטר דרומית לאגם חומס ו-24 ק"מ דרומית מערבית ל[[חומס]]. שטח התל הוא כ-100 דונם בפסגתו, בערך 200 על 450 מטר, והוא מתנשא לגובה של כ-30 מטר מעל סביבתו. מדרומו יש תל קטן בגובה של כ-7 מטר. התל ממוקם במפתח על הדרך הראשית [[חומס]]-[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]{{הערה|Melissa A. Kennedy, Kamal Badreshany, and Graham Philip, '''Drinking on the periphery: the Tell Nebi Mend goblets in their regional and archaeometric context''', Levant, page 1}}. ▼
▲==חפירות ארכיאולוגיות בתל נבי מנד==
▲קדש מזוהה בתל נבי מִנד, הנמצא על נקודת המפגש בין ה[[אורונטס]], הנמצא ממזרח לתל ויובלו המוקדיה, הנמצא ממערב ומצפון לתל, 7 קילומטר דרומית לאגם חומס ו-24 ק"מ דרומית מערבית ל[[חומס]]. שטח התל הוא כ-100 דונם בפסגתו, בערך 200 על 450 מטר, והוא מתנשא לגובה של כ-30 מטר מעל סביבתו. מדרומו יש תל קטן בגובה של כ-7 מטר{{הערה|שם=קנדי}}, עליו נמצאו שרידים רבים מהתקופה הרומית{{הערה|שם=היסטוריה18|Qadesh on the Orontes, Buried History, 12, 14-21, 1976, page 18}}. התל ממוקם במפתח על הדרך הראשית [[חומס]]-[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]{{הערה|שם=קנדי|Melissa A. Kennedy, Kamal Badreshany, and Graham Philip, '''Drinking on the periphery: the Tell Nebi Mend goblets in their regional and archaeometric context''', Levant, page 1}} ובנוסף נמצא על דרך ראשית לכיוון צפון-דרום.
בשנים 1921-1922 התקיימו בתל חפירות ארכיאולוגיות על ידי מוריס פזארד {{אנ|Maurice Pézard}}{{הערה|Melissa A. Kennedy, Kamal Badreshany, and Graham Philip, '''Drinking on the periphery: the Tell Nebi Mend goblets in their regional and archaeometric context''', Levant, page 2}} שהתרכזו באזור הצפוני מזרחי של התל ומצאו שהתל היה מיושב מהתקופה הכנענית ועד התקופה הרומית{{הערה|שם=מקראית}}. ב[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] העליונה שב[[תל]] נמצאו שרידים מ[[התקופה ההלניסטית]]. למרגלות התל נמצאו שרידים מ[[התקופה הביזנטית]]. בשנים 1975-1995 חפר בתל פיטר פאר. חפירותיו התרכזו בתעלות 1, 2, 5, 8 במורדות הצפון מזרחיים של התל ובתעלה 3 במערב התל.
שורה 19 ⟵ 23:
בחפירות של פאר נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים מבוייתים. עיקר הממצא היה מתקופת הברונזה ומהתקופה ההלניסטית, וממצאים נוספים נמצאו מהתקופה הניאוליתית, התקופה הכלקוליתית המאוחרת ותקופת הברזל{{הערה|Caroline Grigson, [https://www.researchgate.net/profile/Caroline_Grigson/publication/281199732_The_fauna_of_Tell_Nebi_Mend_Syria_in_the_Bronze_and_Iron_Age_-_A_diachronic_overview_Part_1_Stability_and_change-animal_husbandry/links/5aafa2e4a6fdcc1bc0bcc396/The-fauna-of-Tell-Nebi-Mend-Syria-in-the-Bronze-and-Iron-Age-A-diachronic-overview-Part-1-Stability-and-change-animal-husbandry.pdf The fauna of Tell Nebi Mend (Syria) in the
Bronze and Iron Age—a diachronic overview. Part 1: Stability and change—animal husbandry], Levant 2015, page 5}}. שיעור עצמות העיזים והכבשים בממצאים שנבדקו עמד על בין 68-74% ושיעור הבקר עמד על 17%. חזירים היוו כ-8% בתקופה הכלקוליתית המאוחרת וירדו לכ-4% בתקופת הברונזה המאוחרת. נמצאו באתר גם מעט עצמות של חמורים, סוסים וגמלים.
==זיהוי תל נבי מנד כקדש==
תל נבי מנד זוהה כקדש בגלל מיקומו התואם את התיאור של מיקום קדש בכתובות המתארות את קרב קדש. אולם היו שפקפקו בזיהוי זה בגלל שלא נמצא בתל נבי מנד חפיר כפול. המצאות חפירה מרובעת במערב התל בחפירות בשנת 1975 העלתה את האפשרות למציאת התאמה בנקודה זאת{{הערה|שם=הסטוריה17}}. הזיהוי של תל נבי מנד כקדש קיבל חיזוק משמעותי בחפירות 1975 בהמצאות מכתב ממלך החיתים אל ארי-טשופ (Ari-Teshup) המזוהה כבנו של מלך קדש מ[[מכתבי אל-עמארנה]]{{הערה|שם=היסטוריה18}}.
==היסטוריה==
| |||