יהושע השל ייבין – הבדלי גרסאות

יהושע השל ייבין נולד בשנת [[1891]] בעיר [[ויניצה]] שבדרום-מערב [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]) למשפחה מן המעמד הבינוני המבוסס. בגיל ארבע וחצי התייתם מהוריו, ישראל ייבין, מצאצאי רבי [[יעקב יוסף מאוסטראה]], ורחל לבית מרשלקוביץ, ועבר לגור ולהתחנך אצל סבתו האמידה מצד אמו ב[[מזריץ']].

 

 

למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת מוסקבה]]. לאחר סיום לימודיו גויס ל[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הרוסי]] ושירת כ[[רופא צבאי|רופא]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. בצבא נחשף לאימי המלחמה וחוויותיו הקשות במלחמה ניכרות ברבות מיצירותיו הספרותיות.

 

 

בתקופה זו התחיל גם את דרכו הספרותית כסופר דו-לשוני, ב[[יידיש]] ובעברית. הוא פרסם סיפורים, שירים ודברי הגות בכתבי העת המרכזיים ביידיש ובעברית. בשנת [[תרע"ט]] ב[[אודסה]] התפרסם סיפורו "בין צללי ערב" בכתב העת "משואות" שבעריכת [[משה גליקסון]].

 

 

בשנת 1922 עבר ל[[ברלין]], עיר שהייתה מרכז לסופרים יהודיים רבים וחשובים. שם היה פעיל בתנועת "[[פועלי ציון]]" ואף פרסם בביטאוניה. בברלין התפרנס כסופר וכמתרגם. בין תרגומיו: "ז'אן כריסטוף" מאת [[רומן רולאן]], "חיים" מאת [[גי דה מופאסאן]], "מבוא למטפיזיקה" של הפילוסוף הצרפתי [[אנרי ברגסון]] ועוד.

 

 

בשנת 1924 [[העלייה הרביעית|עלו]] יהושע ייבין ומשפחתו לארץ. ייבין השתייך ל[[תנועת העבודה]]. הוא השתתף כסופר ופובליציסט בעיתונות הציונית, בעיתונות של תנועת העבודה ובכתבי העת שלה. עבד כמרצה ומורה מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות ב[[עמק יזרעאל]].

 

במאמרו "אופוזיציה או תנועת שחרור" שהתפרסם בעיתון "[[חזית העם]]" מיום 26 באוגוסט 1932 כתב ייבין:

 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קשה למצוא בשורות הציונות כולה אנשים שאכבד ואעריץ אותם כמו שהנני מכבד ומעריץ את אדוני ואת א' א' [אדון אחימאיר] גם בעבור נדיבות הקרבן שבכם וגם בעבור כשרונכם. אני רואה בכם, וגם במיטב חבריכם הסובלים סבל על קדושת לבם, את מורַי ורבותי בנוגע למצוות הקרבן העצמי. אבל קדושתכם היא טעות בעינַי, היא מהרסת דברים שהם יקרים בעינַי, היא מחריבה את הבניין שכה עמלתי להקימו, ויוצרת במקומו היכל שאינני רוצה בו. לא אלך עמכם.}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וי. ה. ייבין, זה הסופר כביר הרוח, שחישל במאמריו את רוחה של התנועה, שנרדפה תמיד קשות על ידי אויביה, הבחין היטב בכיוון דרכו של ז'בוטינסקי ובמשמעותה של מלחמתו... לייבין היה, איפוא, ברור לגמרי שז’בוטינסקי לא היה רק אבי המרי העברי, אלא גם "פורץ המבוא" לחיל המרד, שיאַפשר את הקמת המדינה היהודית.|מקור=זאב ז'בוטינסקי - "במעלה ההר" - מאמר מאת פרופ' בן-ציון נתניהו }}

 

 

בשנת 1938 הוציא לאור את ה[[מונוגרפיה]] שלו על שירת אצ"ג: "אורי צבי גרינברג משורר ומחוקק", ספר המנתח את הרעיונות היסודיים בשירת אצ"ג וקובע שבשירתו של אצ"ג גלומה תפיסה חדשה של הציונות והוא מחוקק כלים ודפוסים חדשים.

 

ידידות עמוקה שררה בין [[אורי צבי גרינברג|אצ"ג]] וייבין. רוב שנות שהותו של אצ"ג בארץ הוא גר בבית משפחת ייבין. ביחד סבלו מעוני, לעיתים קרובות רעבו ללחם וכן סבלו מרדיפות והחרמות של היישוב בשל רעיונותיהם. [[עליזה גרינברג]], אלמנתו של אצ"ג אמרה בראיון בשנת 1998: "הוא [אצ"ג] היה נרדף במשך שנים רבות ומשפחת ייבין שמרה עליו. כמעט תמיד גר איתם, גם ברחוב קריית-ספר, גם בחשמונאים וגם ביהודה הלוי. יחד רעבו ללחם. לולא משפחת ייבין, הוא לא היה נשאר בחיים". ייבין העריך את אצ"ג ואת עבודתו ופרסם מאמרים רבים על שיריו. אבא אחימאיר כתב על ידידות זו:

 

בשנים 1940–1948 המשיך ייבין לעסוק בתרגום ובכתיבה. בהמשך לדרכו הרעיונית והפוליטית; אם לתחנת השידור של האצ"ל, אם סיפור בהמשכים ואם מאמרים לעיתונות הרוויזיוניסטית.

בשנים 1949–1960 פרסם ייבין מאמרים וסיפורים ב"[[סולם (כתב עת)|סולם]]", ירחון בעריכת [[ישראל אלדד]] (שייב) שדגל בהקמת [[מלכות ישראל]] ובהרחבת המדינה הקיימת לתחומי גבולות ארץ ישראל כפי שהם מתוארים בתנ"ך. ייבין השתתף באופן קבוע ב"סולם" והיה ממעצבי דרכו הרעיונית.

 

 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עתה קראתי בספרך ונוכחתי לדעת מה רבה איכותו. דברי טעם שזורים בכושר ביטוי עז ויונקים משרשי האמונה - שהיא יסוד היסודות ועיקר העיקרים של היהדות. ולואי שיופץ ספרך זה באלפי ישראל ויהפכו בו בני הדור הצעיר התוהה שלנו אולי יחזקו לבבם באמונה וישובו אל מקור מים חיים.}}

 

==עיתונים וירחונים שכתב בהם==

* משואות - 1919

* [[העולם (שבועון)|העולם]] - 1920-1923

* המקלט - 1921

*אב"א אחימאיר, '''"ברית הבריונים",''' כתבים נבחרים - כרך ג', הוועד להוצאת כתבי אחימאיר

*אב"א אחימאיר, "'''אחי ד"ר יהושע ייבין'''" עיתון "חרות" 27.4.1962

* [[העין השביעית]] - "'''הירדן'''" [http://www.the7eye.org.il/lexicon/Pages/hayarden.aspx לקריאה מקוונת.]

* '''אורי צבי גרינברג, יהודה הלוי 131''' - מאמר באתר סנונית [http://www.snunit.k12.il/shireshet/tel_uri.htm לקריאה מקוונת.]

* חיים דבירי, "'''יום אביב שלא יישכח'''", הוצאת יאיר, תשמ"ו

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

 

{{מיון רגיל:ייבין, יהושע}}

[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]

[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]

[[קטגוריה:משפחת ייבין|יהושע]]

[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1891]]