הבדלים בין גרסאות בדף "דינוזאורים"

נוספו 67 בתים ,  לפני 6 חודשים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
סר [[ארתור קונאן דויל]] הוא המפורסם בסופרים שכתבו על דינוזאורים. בספרו "[[העולם שאבד (ספר)|העולם שאבד]]" הוא תיאר מקום מבודד על פני כדור הארץ, בו יצורים רבים (ביניהם גם דינוזאורים) שרדו היכחדות והגיעו לימי האדם. המקום שתיאר היה בדיוני, אך הספר ורעיונותיו הציתו את דמיונם של בני דור שלם וכן המושג "עולם אבוד" נכנס לשפה העולמית כמונח למקום שחמק מפגעי הזמן.
 
[[מייקל קרייטון]] הוא סופר מודרני שהחדיר בציבור עניין מחודש בעולם הדינוזאורים. בספרו "[[פארק היורה]]" שיצא ב-[[1989]], תיאר קרייטון אי שאוכלס באופן מלאכותי על ידי דינוזאורים. אלה נוצרו בטכנולוגיה של [[שיבוט]] ו[[הנדסה גנטית]], כאשר את המקור לחומרל[[DNA|חומר הגנטי]] סיפקו תאי דם של דינוזאורים, שנמצאו בקיבותיהם של [[חרקים]] משומרים ב[[ענבר]] מ[[מזוזואיקון|התקופה המזוזואית]]. האפשרות לשבּט דינוזאורים, לכאורה, גרמה לסערה רבה בציבור.
 
[[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] "[[פארק היורה]]" שהתבסס על הספר ויצא בשנת [[1993]], הפיץ את הרעיון לקהל רחב אף יותר. אך הוא גם הציג לראשונה שחזורים אמינים{{הערה|השחזורים בסרט "פארק היורה" בוצעו תוך קבלת ייעוץ מדעי ממספר [[פלאונטולוג]]ים ידועים ונחשבו למדויקים לזמנם.}} של מיני דינוזאורים רבים, שנוצרו ב[[אנימטרוניקה]] וב[[גרפיקה ממוחשבת]] ונראו מציאותיים כאילו צולמו במציאות. הצלחתו של סרט זה וסרטי קולנוע אחרים שהציגו את הדינוזאורים בצורה זו, הפכו אותם בתודעת הקהל ליותר מציאותיים מבעלי חיים אחרים בני זמננו, שאינם זוכים לכיסוי תקשורתי דומה. לספר ההמשך של פארק היורה קרא קרייטון "[[פארק היורה: העולם האבוד|העולם האבוד]]", כמחווה לספרו של קונאן דויל. ב-[[2015]] יצא לאקרנים הסרט "[[עולם היורה]]" שהפך תוך זמן קצר ל[[שובר קופות]] והסרט השלישי הרווחי ביותר בכל הזמנים{{הערה|עד שנעקף על ידי הסרט [[מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר]] ב-[[2016]].}}.
 
נושא פופולרי מיוחד בקשר לדינוזאורים, בייחוד בספרי ילדים על דינוזאורים ותוכניות טלוויזיה, הוא "[[דו-קרב]] הענקים" בין ה[[טריצרטופס]] ה[[הרביבור|צמחוני]], החמוש ב[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] ארוכות וחדות, ל[[טירנוזאורוס רקס]] האימתני, ה[[קרניבור|טורף]] הגדול ביותר באמריקה הצפונית. ב-[[1942]] צייר [[צ'ארלס נייט]] ציור גדול ומפורסם המתאר עימות בין השניים ב[[מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע]] (FMNH) ב[[שיקגו]] עבור [[נשיונל ג'יאוגרפיק]]. ציור זה טבע את חותמו בתרבות וקיבע את מעמדם של הטריצרטופס והטירנוזאורוס רקס כאויבים קלאסיים{{הערה|שם=Bakker1986|1=Bakker, R.T. 1986. ''The Dinosaur Heresies''. New York: Kensington Publishing, p. 240. On that page, Bakker has his own ''T. rex''/''Triceratops'' fight.}}. ה[[פלאונטולוג]] [[רוברט בקר|בוב בקר]] (Bob Bakker) אמר על היריבות בין שני הדינוזאורים: "שום קרב בין טורף לטרף היה כה דרמטי. זה ראוי ששני גיבורים ענקיים אלה חיו את היריבות הקו-[[אבולוציה|אבולוציונית]] ביניהם עד סוף הימים האחרונים של הפרק האחרון בעידן הדינוזאורים"{{הערה|שם=Bakker1986}}. הפלאונטולוג ד"ר [[תומאס ר. הולץ הבן]] (מומחה ל[[טירנוזאוריים]] וכותב ספרי [[מדע פופולרי]] על דינוזאורים) אמר ש"העימות בין טירנוזאורוס לטריצרטופס היה כנראה אחד הקרבות הגדולים ביותר שהיו בטבע" ותיאר את הטריצרטופס כבעל-חיים שמייצג את מה שקורה שמתפתח משהו שיכול לעמוד בפני העוצמה של הטירנוזאורוס רקס{{הערה|שם=ציטוט-הולץ-קלאש|הציטוט במקור: "It [Triceratops] represents what happens when you evolve something that can stand up to the power of Tyrannosaurus rex." - תומאס ר. הולץ הבן.}}. מאז ניסו [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], סדרות [[טלוויזיה]] ותוכניות מדע פופולרי לשחזר את הקרבות האדירים שאולי התרחשו בין השניים.{{הערה|1=למשל