עז הבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
 
==זיהוי עז הבר עם בעלי חיים מקראיים==
במקרא ישנן מספר חיות [[סימני כשרות בבעלי חיים|שהוזכרו ככשרות]] ובתוכן נותרו לא מזוהות האקו והזמר. [[זהר עמר]] וגיא בוכניק מאוניברסיטת בר-אילן, במאמר משותף עם [[גיא בר-עוז]] מאוניברסיטת חיפה הציעו במחקר משנת 2003 לזהות את ה'אַקּוֹ' המקראי עם עז הבר או ה[[יעל]] הנובי. למעשה, מבחינת שיטת הזיהוי הקדומה, חיות אלו זהות. יתרה מזו, מינים אלו קרובים גנטית וניתן להכליא ביניהם בשבייה ולקבל בן כלאיים המכונה [[יעז]]. שרידי עז בר נמצאו רק באתר אחד מתקופת הברזל, תל כינרות, אך בשל דמיונוהדמיון לעזבינם המבויתובין העז המבויתת, נותר ממצא זה לפי שעה בספק. הממצא היחיד המעיד בפסקנות על מינו של פרט הוא הקרניים, והללו נדירות באתרים ארכאולוגים. עם זאת, מין זה היה מצוי בנופי ארץ ישראל. שרידי עז הבר נמצאו באתרים פרהיסטוריים, טרם הופעת עז הבית, והוא נצפה בהרי מדבר סוריה עוד בראשית המאה העשרים{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה", '''קתדרה 132''', תשס"ט, עמ' 54-33}}.
 
החוקרים עמר ובר-עוז פרסמו מחקר עדכני יותר בשנת [[2011]], ולפיו ניתן לזהות את בעל החיים "זמר" (שאחרים מזהים כ[[ג'ירף]]) עם עז הבר, הנמנית בין החיות הכשרות המוזכרות במקרא{{הערה|[http://www.srugim.co.il/21205-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8 מחקר חדש: הג'ירפה איננה חלק מהחיות הכשרות], באתר "סרוגים".}}.